השעה 00:00 בלילה אולי הגזמתי בנוגע לארוחה בשעה כזו מאוחרת. מה דעתכם על כוס יין משובח וסרט טוב..סרט על אוכל!
קבלו המלצה על 5 סרטי אוכל שלא ישיארו אתכם אדישים, הא רעבים!
זהו פוסט של חורף, אפילו שלגמרי קיץ בחוץ. בננות מסמלות עבורי את פרי החורף האולטימטיבי מאז ומתמיד. לא שתותים לא (שכבודם במקומם מונח), אבל לנצח תהיה לבננות פינה חמה אצלי בלב. עוגת בננות זו אחת העוגות האהובות עלי בחורף, ובאמת שקשה לפספס איתה. הפעם הלכתי על מאפינס בננות ושוקולד מריר-מריר, שמכינים במהירות, אופים אפייה קצרה ותוך דקות יש ריח משכר בבית של בננות אפויות, שוקולד, קינמון ווניל. רק חסר גשם בחוץ וזה מושלם.
עוגיות שוקולד צ'יפס, בדיוק כמו האלה שעוגיפלצת אוכל. קל להכנה וטעים ביותר, ובעיקר - ממכר... נא להרחיק את הקופסאות!:)
מה לעשות שאני חייבת "טוויסט" (חטיף טעים בפני עצמו) בכל מה שאני עושה? הטופי קרמל כבר לא נשאר אותו טופי קרמל, ואימץ אליו בשמחה כמה שבבי מלח ים אטלנטי; העוגייה בתחתית הפכה להיות עוגיית וניל עשירה ונימוחה; ציפוי השוקולד הפך למעין סוג של טראפלס. מה אומר לכם – שחיתות במיטבה.
כל השמנמנים הם חובבי שוקולד (נראה אחד מהם קם ואומר שלא!), האם יש אדם שלא אוהב שוקולד? אני לא חושבת שאני מכירה אנשים שמסוגלים באמת ובתמים לומר "איכס" על שוקולד. שוקולד זו הנאה קטנה–גדולה של החיים. שוקולד הוא טעם מתוק–מריר שמתגלגל על הלשון ונמס באיטיות מפנקת. שוקולד זו אהבה אמיתית. תאווה.
טראפלס זו חגיגה שלמה. הם יכולים להיות בכל טעם שרק רוצים. כל שוקולד מקדם בברכה טעמים אחרים בשמחה, והפעם הכנתי טראפלס קפה, אגוזי לוז ופרנג'ליקו, מי מתנדב לטעום?
קראנצים זו לא סתם עוגת שמרים (שגם היא, כבודה במקומה מונח). קראנץ הוא עוגת שמרים מפונקת, היא צריכה הרבה חום ואהבה, הרבה חמאה וכמובן סבלנות. קראנץ זה לא "עוגה ברגע" זו עוגה של חורף, שעושים ביום חורפי אמיתי, עם גשם ורוחות שמתדפקים על החלון. מתחילים להכין בצק שמרים רך ונעים, ומקפלים לתוכו חמאה, עד שנוצרים עלעלים דקיקים. העלעלים האלה הם אלה שעושים את העוגה הזאת נהדרת כל כך. כמות החמאה המרובה באופן יחסי שיש בבצק הזה היא זו שנותנת את הניחוח הבלתי יאמן ואת הרכות המפנקת.
בחנויות ובקונדיטוריות כבר התחילו למכור סופגניות מיד לאחר סוכות, מעין מסורת כזאת שמחזיקה אותנו בציפייה מתמדת לחג הבא. נחמד, אבל משמין, לא? כמובן שבכל שנה יש אינספור חידושים והמצאות: סופגניות אפויות מקמח מלא או קמח כוסמין, סופגניות מיני (שאגב, אלה הממזרות ביותר, כי הן כל כך "קטנות", אז איך אפשר להסתפק רק באחת?), וכמובן מליות מכל הסוגים והמינים. יסלחו לי כל מפתחי המתכונים באשר הם, אבל מי לעזאזל חושב שסופגניה במלית וודקה מלון זה טעים? (כן כן, זה באמת קיים…)
המתכון הזה, כמו רבים אחרים, נולד גם הוא בטעות. במקרר הייתה לי חצי חבילה של גבינה כחושה מסוג טבורג, וידעתי שהיא הולכת להיכנס לבצק באיזושהי צורה. קצת ביצים, קצת קמח, מים וסוכר, והבצק מוכן. לא מסובך, רק צריך קצת סבלנות להתפחות ולטיגון. אבל בחנוכה לכולם יש סבלנות, לא?
אז הכנתי עוגת שוקולד פשוטה, טעימה ועסיסית. בזמן שהיא נאפתה לה בתנור כבר התחלתי להכין לה ציפוי שוקולד איכותי, שמכיל בתוכו גם קצת אספרסו (אין על השילוב של קפה ושוקולד לטעמי). במקרה היו לי טראפלס במקפיא, אז מהר מאוד החלטתי שהם יהיו השכבה העליונה של העוגה, ויצאה עוגה מרשימה ושוקולדית להפליא.
לקראת החג ממליצה על ספר הקינוחים "השוקולד שלי" כמתנה נהדרת..
בספר ניתן למצוא מבחר מתכונים של מיטב השפים והקונדיטורים בארץ (מבחר מתכונים בפוסט המצורף)
את הספר ניתן לרכוש דרך המייל של עמותת "ילדים שלנו" או בחנויות סטימצקי.
