והפעם - הישר מתוך תקופת המבחנים בה אני נתונה ממש בימים אלה, עוגה שבצ'יק צ'ק מפזרת ניחוחות פליליים בבית - עוגת תפוחים, אגוזי מלך וקינמון. הריח שלה זה משהו מופלא, אתם פשוט חייבים לנסות!
השבוע נשארו לי המון חלבונים בבית (לאחר הכנת קרם ברולה), אז החלטתי לשם שינוי להשתמש בהם באמת, והכנתי פבלובה. התותים היפים שקניתי בשוק לגמרי עשו לי חשק. כמובן שלא יכולתי להשאיר אותה רגילה לגמרי, והחלטתי לשים בה גם מרשמלו תוצרת בית (ממש לא מסובך כמו שזה נשמע, רק צריך מדחום). עם קצפת לא ממותקת, קולי תותים וגם תותים טריים – זאת הייתה חגיגה של ממש. יתר השמנמנים עדיין לא קיבלו טעימה. לשמנמנים שלום.:)
כבר כמה שבועות שבכל סופר, מאפייה או קונדיטוריה אליהם מגיעים רואים ומריחים עוגות דבש מבושמות בריחות של שנה חדשה. יש טובות יותר ויש כאלה שממש לא. אני באופן אישי חושבת שעוגת דבש ביתית זה הדבר, ולא מאמינה בעוגות הקנויות (שאפילו לא בטוח שהן מכילות דבש!).
השנה החלטתי שאת עוגת הדבש המסורתית שאני תמיד מכינה, אשדרג קצת עם פירות ואגוזים, כי השילוב של דבש, פירות ואגוזים הוא עשיר וטעים מאוד, וכמובן חגיגי. ורק תגידו לי אתם: מה יכול להיות רע בעוגת דבש רכה ועסיסית עם אפרסקים נוטפי עסיס ואגוזי פקאן שנותנים קונטרה לכל הרכות הזאת? נכון – שום דבר!
אני דווקא לא מחובבי הקינוחים אבל משום מה תמיד נופל עליי התפקיד של הכנת משהו מתוק
את הבראוניס האלה אני מכינה כבר שנים.. וכל פעם אני מאלתרת משהו חדש בפנים
לאחרונה הפסקתי לשים לב לכמויות ופשוט שמה לפי העין
מחליפה מדי פעם חלק מהקמח באבקת שקדים או מוסיפה תוספות מעניינות
בהצלחה!
כולם מכירים ואוהבים קרמבו. מה יש לא לאהוב? עוגיה פריכה וטעימה, מעליה ענן לבן של מרנג טעים – טעים ומתוק, ואת הכל עוטה ציפוי שוקולד מריר (שבמקרה התעשייתי זה לא ממש שוקולד, אלא צימקאו אבל זה כבר סיפור אחר) דקיק וטעים.
בחורף כשקר אין כמו קרמבו. כל אחד גם אוכל אותו אחרת: יש כאלה שמתחילים בציפוי; אלה שאוכלים הכל בביס אחד גדול (ומלכלך:-)); כאלה שמתחילים מהעוגייה – כל אחד והדרך שלו. יש כאלה שאפילו שמים אותו בפיתה (ופה המקום לשאול – למה?).
קרמבו זה לא רק ממתק, זו חוויה בפני עצמה, והמבשר הרשמי של החורף בעיני.
