אז הנה "עוגיות הבריאות" שלי, שאולי הן יותר בריאות מטראפלס עשירים בשוקולד ושמנת, אבל לבטח לא היו עוברות בדיקה קפדנית של דיאטנית/ תזונאית. אבל שוב, ההנאות הקטנות האלה של החיים הם אלה שהופכות אותם למיוחדים וזכירים (memorable – לא מצאתי מילה טובה יותר).
לקראת החג ממליצה על ספר הקינוחים "השוקולד שלי" כמתנה נהדרת..
בספר ניתן למצוא מבחר מתכונים של מיטב השפים והקונדיטורים בארץ (מבחר מתכונים בפוסט המצורף)
את הספר ניתן לרכוש דרך המייל של עמותת "ילדים שלנו" או בחנויות סטימצקי.
כולם מכירים ואוהבים קרמבו. מה יש לא לאהוב? עוגיה פריכה וטעימה, מעליה ענן לבן של מרנג טעים – טעים ומתוק, ואת הכל עוטה ציפוי שוקולד מריר (שבמקרה התעשייתי זה לא ממש שוקולד, אלא צימקאו אבל זה כבר סיפור אחר) דקיק וטעים.
בחורף כשקר אין כמו קרמבו. כל אחד גם אוכל אותו אחרת: יש כאלה שמתחילים בציפוי; אלה שאוכלים הכל בביס אחד גדול (ומלכלך:-)); כאלה שמתחילים מהעוגייה – כל אחד והדרך שלו. יש כאלה שאפילו שמים אותו בפיתה (ופה המקום לשאול – למה?).
קרמבו זה לא רק ממתק, זו חוויה בפני עצמה, והמבשר הרשמי של החורף בעיני.
