בשבת שעברה, קפצתי לארוחת בוקר בסגנון צרפתי. האם אפשר להרגיש בצרפת כאן אצלנו בפינסקר בתל-אביב? יצאתי לבדוק. קרפים צרפתיים היו שם.
על השף
מבחינתי, אבי ביטון הוא סוג של עילוי בעולם המסעדנות הישראלי, כל כך צעיר וכבר במדים, מדי שף. אבי ביטון היה אחד השפים הצעירים ביותר שפתחו מסעדת שף מצליחה משלהם. חמש שנים אחר כך, כשעל החגורה שלו סימני הצלחתה של מסעדת השף שלו אדורה ושל הבר שהוא פתח בהמשך, "צינה" ועוד ספר בישול והופעות טלוויזיוניות רבות בעיקר בערוץ האוכל, נראה שהשף חיפש אתגר חדש. המסעדה החדשה שלו מרקדו, כבר כששמעתי עליה, נראתה לי כמו אתגר גדול אפילו בשביל שף מוערך ומוכר כמו אבי ביטון. מסעדה כשרה הממוקמת בקומת הגג של קניון עזריאלי מהווה אתגר כפול, הן בגלל המיקום שמיד נדבר עליו והן בגלל שמגבלות הכשרות, הן מבחינתי סוג של קשירת יד מאחורי הגב, או לקיחת חלק מסכיני השף. יש דברים בארסנל המקצועי של השף, שיהיו אסורים בגלל מגבלות הכשרות והוא נדרש, עם פחות כלים מבדרך כלל, להפתיע לחדש ולהסעיר את חושי אורחי המסעדה.
סאקורה, היא מסעדה יפנית עם סניפים בתל אביב ובירושלים. את הבעלים והשף של המסעדה בועז צאירי, פגשתי בסדנה להכנת סושי שארגנו לבלוגרים לפני תערוכת מבשלים, בשנה שעברה. הפגישה עם בועז הרשימה אותי מאוד, מדובר באחד האנשים הנחמדים ביותר שפגשתי וללא ספק אחד האנשים עם הידע הכי מקיף על יפן שיצא לי לפגוש. צאירי רכש את הידע על יפן בכלל ועל אוכל יפני בפרט, בתקופה בה הוא גר ועבד במסעדות ביפן. את הסניף הראשון שלו הוא פתח בירושלים ולא פחות מ11 שנים אחר כך, נפתח הסניף בתל אביב, סניף שנחשב למצליח גם הוא כבר שנים רבות. יצא לי לשמוע מלא מעט אנשים שאוכלים שם בקביעות אבל בכל הנוגע לסושיות, לכל אחד כמעט יש את מקום הקבוע שלו ולסאקורה לא יצא לי להגיע.
לא מזמן פתחו על חורבות הדיטה מסעדה חדשה, מבית היוצר של בעלי ה- 223, סושיאל קלאב שמה, והיא זו שנבחרה לפגישה מלבבת עם זוג חברים טובים שבאו לביקור קצר מחו"ל. מבנה המקום נשאר ללא שינוי, אבל העיצוב חודש מקצה לקצה והבר שכבר היה מרופט בקצוות הפך למרשים ביותר.
לצערי הרב, נתקלנו ברצף תקלות שירות שהיה כל כך מצער שהוא הפך כבר למשעשע...
כריך הרובן האגדי פרץ אל תוך חיי לפני זמן מה, בביקור גורלי במסעדת צפון אברקסס של השף אייל שני (הביקורת מאז). מאז, נראה כאילו הרובן צובר תאוצה ופופולריות, ונמצא בסכנה ממשית להפוך לטרנד, משל היה אוכל סיני בשנות השמונים, או יוגורט קפוא, רחמנא לצלן.
מפה לשם, נפתח גם מקום בשם רובן, המתמחה בכריכים הנ"ל. למעשה, מדובר בווראיציה על המתכון המקורי - המקור מדבר על בשר כבוש, כרוב כבוש וגבינה, ופה השמיטו את הגבינה והחליפו את הבשר בהודו מעושן או בקר מעושן.
מרגע שפתחו את ביסטרו 99, חיכינו ליום שבו הם יפתחו את לובי 99, הבר הצמוד. והנה, סוף סוף פתחו את המקום להרצה והתייצבנו, העכברוש ואני, לבדיקה ראשונית.
סיפור על מקום קטן ולא מושקע מבחינה עיצובית, שמסתיר בתוכו את אחד מסודות הבשר הגדולים
המבורגרים טעימים הום מייד במחיר של פאסט פוד.
אבל הסיפור של המקום, הוא קודם כל סיפור של ירושלמי אמיץ שהביא את בשורת ההמבורגרים שלו לתל אביב
ופתח את המקום שלו דווקא ליד המקדונלדס, נציג הקפיטליזם עלי אדמות...
כשנה אח"כ פשט המקדונלדס את הרגל, אם זה לא נצחון הרוח אז מה כן?
