לא סוד הוא שהטאפאס ברים שוטפים את ארצנו כמו פטריות אחרי הגשם בארצות קצת יותר גשומות. להבדיל מתופעות קולינאריות אחרות, שנעלמו כלעומת שבאו, עושה רושם שזו כבר השנה השנייה שעוד ועוד טאפאס ברים נפתחים, גם בערים מחוץ לתל-אביב ושהתופעה גם אם אינה חדשה, לא נראית כנעצרת. משהו בסגנון הספרדי ובחום והייצריות של המקומות האלו, כנראה תפור היטב על הקהל הישראלי. תוסיפו לזה את האווירה הפחות רשמית, האלכוהול שנשפך כמו מיים ואת הישיבה בשולחנות גדולים ומשותפים גם עם זרים ואת התפריט המגוון וגודל המנות שמאפשר לאכול יותר דברים בארוחה אחת ואפשר יהיה להבין למה הישראלים אוהבים כל כך את הטאפאס ברים. ויקי כריסטינה היא אחת המסעדות הבולטות במתחם המדהים שקם בשנים האחרונות במתחם התחנה בתל-אביב. אזור מושך תיירים אבל לא רק בפינת חמד מרחק קטן עם הים עם אחלה שקיעות ובריזה. ממש מעט אחרי שינוי ההרכב האחרון של שמנמנים, קיבלנו הזמנה מהיח"צ לבוא ולאכול כולנו במסעדה ולחוות את דעתנו על המקום.
מסעדה
ויקי כריסטינה תל-אביבה - השמנמנ.ים מבקרים בספרד
נקודת הג'י הכחולה
למסעדת התרנגול הכחול במתחם G הגעתי על נעלי עקב גבוהות ועם קצת דעה מוקדמת וחששות. קצת מחברים, קצת עיתונות, מין תחושה של איזור מפונפן,מקום הומה, עמוס, מאד שואו כשהאוכל הוא החלק הפחות דומיננטי למרות ההצהרות.
ואני רוצה לומר שהופתעתי. אם בגלל הציפיות הנמוכות
או אם בגלל שהיה פשוט כיף.
לא עברתי שם את החוויה הקולינרית של חיי אבל בהחלט ניתן לקבל שם חוויה שתכלול אוכל טוב ובילוי מצויין.
לקריאת ההמשך...
הלו, יש מישו בבית? – קפיצה בזמן לשנות ה-70
לקריאת הפוסט המקורי של יעל
סוזט – קפיצה קטנה לצרפת?
בשבת שעברה, קפצתי לארוחת בוקר בסגנון צרפתי. האם אפשר להרגיש בצרפת כאן אצלנו בפינסקר בתל-אביב? יצאתי לבדוק. קרפים צרפתיים היו שם.
לקריאת הפוסט המקורי של יעל
נעים מאוד, חג’ כחיל
ערב נפלא, שהתחיל בסיור ביפו, והסתיים בארוחה ערבית גלילית משובחת כאן אצלנו במרכז, ובשיחה מרתק עם המלך של האימפריה הגדולה שנקראת חג’ כחיל: נעים חג’ כחיל, האיש והאגדה.
לקריאת הפוסט המקורי של יעל
אספרסו בר - הפתעה בכוס קפה
רשת בתי הקפה אספרסו בר, הייתה הראשונה להביא את האספרסו לארץ. יש שחושבים שזה היה אילנ'ס, יש שחושבים שזה ארקפה, אבל מסתבר שאספרסו בר היו שם שנה-שנתיים לפני כולם, עם סניף קטנטן ברחוב יבנה פינת מונטיפיורי שנפתח בשנת 1992. את העובדה החדשה הזו, למדתי כשהוזמנתי לארוחת טעימות של תפריט החורף של אספרסו בר, שהפכה מאז אותו מקום קטן ופורץ דרך, לרשת פופולרית המונה שבעה סניפים ושלאחרונה החלה לתפעל סניפי אקספרס בחברות הייטק שונות. אני חייב להודות שהיו לי לא מעט ספקות לפני שבאתי לארוחת הטעימות. עם כל הכבוד לרשת המצליחה ולקפה שלה שאני אוהב, אוכל של בתי קפה זכה ובצדק בדרך כלל, לסטיגמה של אוכל פשוט, לא מרגש ובדרך כלל גם די גרוע כשטוסטים וסנדביצ'ים מהווים שם את הטופ הקולינרי. בבירור שעשיתי לפני הארוחה עצמה, הסתבר לי שהרשת הרחיבה את התפריט במספר סניפים ומגישה בהם הרבה מעבר לטוסטים הסנדביצ'ים והמאפים שהתרגלנו למצוא בבתי קפה. הארוחה עצמה התקיימה בסניף מלון מנדרין, שמוגדר כביסטרו – מסעדה קטנה, עם עיצוב מסורתי שמגישה מאכלים פשוטים במחירים שווים לכל נפש. עם הקונפליקט הזה בין הציפיות הנמוכות מאוכל של בתי קפה ובין הסניף הזה המוגדר כביסטרו הגעתי לארוחה.
לקריאת ההמשך...
מדבר.ים עם השף אלדד שם טוב, מסעדת שקוף
ביקור קודם במסעדת שקוף, במסגרת תחרות מזיגת השמפנייה לסומלייה עורר את דמיוני וסקרנותי לגבי המקום. זה התחיל כשבקושי מצאתי את הכניסה ולאחר שמצאתי, מיד נתקלתי בדברים שונים, דברים מסעירים, כבר בעיצוב של המקום. זה התחזק עוד יותר עם סוג של וייב קסום שהצליחו לייצר סביב המסעדה ברשת. כל זה גרם אצלי לתחושה שמדובר במקום מחתרתי משהו, שאת הסוד מאחוריו הייתי שמח לגלות. כשנשאלתי האם ברצוני לראיין את השף ולשמוע ממקור ראשון מה פשר המקום, קפצתי על המציאה ותוצאות הפגישה הזו לפניכם. המחתרתיות והייחוד של המקום אמנם נשארו בעיני גם אחרי המפגש הזה, אבל אני מקווה שאצליח ולו במעט להעביר לכם את המהות של מסעדת שקוף.
לקריאת ההמשך...
מסעדת מרקדו – השף אבי ביטון על הגג
על השף
מבחינתי, אבי ביטון הוא סוג של עילוי בעולם המסעדנות הישראלי, כל כך צעיר וכבר במדים, מדי שף. אבי ביטון היה אחד השפים הצעירים ביותר שפתחו מסעדת שף מצליחה משלהם. חמש שנים אחר כך, כשעל החגורה שלו סימני הצלחתה של מסעדת השף שלו אדורה ושל הבר שהוא פתח בהמשך, "צינה" ועוד ספר בישול והופעות טלוויזיוניות רבות בעיקר בערוץ האוכל, נראה שהשף חיפש אתגר חדש. המסעדה החדשה שלו מרקדו, כבר כששמעתי עליה, נראתה לי כמו אתגר גדול אפילו בשביל שף מוערך ומוכר כמו אבי ביטון. מסעדה כשרה הממוקמת בקומת הגג של קניון עזריאלי מהווה אתגר כפול, הן בגלל המיקום שמיד נדבר עליו והן בגלל שמגבלות הכשרות, הן מבחינתי סוג של קשירת יד מאחורי הגב, או לקיחת חלק מסכיני השף. יש דברים בארסנל המקצועי של השף, שיהיו אסורים בגלל מגבלות הכשרות והוא נדרש, עם פחות כלים מבדרך כלל, להפתיע לחדש ולהסעיר את חושי אורחי המסעדה.
לקריאת ההמשך...
NG, אך ורק בשר על כל המשתמע מכך
מסעדת NG, בר בשר בנווה צדק, נחשבת כבר שנים רבות לאחת ממסעדות הבשר הטובות בתל אביב. בשנים הראשונות היא גם הציעה מחירים מצויינים, הרבה מתחת למתחרים וכך השיגה את הקהל הקבוע שלה. עבור קרניבור כמוני, היא הפכה למקום אליו הולכים ביום ההולדת. אחרי שתי ארוחות נפילה, עם מנות שהגיעו קרות וכדומה, לפני כשנתיים, הפסקנו להגיע למקום.
כמו שקורה הרבה לאחרונה, תלוש למסעדה שהופיע באחד מאתרי הקופונים ששוטפים את הרשת כמו פטריות לפני הגשם שלא בא, היווה תרוץ עבורי לחזור ולבדוק מה השתנה עם המסעדה אחרי כל השנים.
לקריאת ההמשך...
מל ומישל בערב כושל
מעשה שהיה כך היה
אני ואשתי החלטנו לחגוג את ערב יום הנישואים שלנו, הרביעי במספר, בארוחה רומנטית במל ומישל. האמת שהסיפור עצמו מתחיל עוד קודם, כאשר שמעתי מכל עבר דברים טובים על המקום כולל הצהרות על המסעדה האיטלקית הטובה ביותר בעיר, דבר שאינו עניין של מה בכך, משום שיש בעיר המון מסעדות איטלקיות טובות. איכשהו, האופי הרומנטי והמחירים הגבוהים גרמו לכך שלא יצא לי עדיין לאכול במל ומישל בעצמי. כמו בהרבה מקרים בזמן האחרון, תלוש באחד מאתרי הקניות עם 50% הנחה לתלוש בשווי 140 ₪, היווה עבורי את התירוץ ללכת לשם סוף סוף ושמרתי אותו במיוחד ליום הנישואים הקרב.
