לפני כמה חודשים נפתח בית קפה חדש, הילינקה שמו. הוא החליף את יושי - סושיה מעולה, כך אומרים, שלאיש לא יצא מעולם לבקר בה, ושוב הוכח שפינות מקוללות (ארלוזורב פינת שלמה המלך) הן כאלה לא בגלל מיקומן, אלא בגלל בתי העסק שממוקמים בהם.
בתוך זמן קצר התברר כי יש להילנקה מקום באותה קבוצה מצומצמת ואקסקלוסיבית של בתי קפה בהם אנו בוחרים לבלות את צהרי שישי.
יצאנו לגיחה אומללה אל הכפר ביום שישי. אחרי זמן קצר נוכחנו לגלות שהספר הישראלי הוא עדיין לא טוסקנה או פרובאנס, וחזרנו עם זנבינו תחוב עמוק בין רגלינו אל תל אביב הבירה. הצטרפנו לחברי הפרלמנט הקבוע של שישי, שבאופן יוצא דופן החליטו לוותר על השיין, מדורת השבט הרגילה, ולכתת רגליהם אל התחתית. מכאן, זה לא היה קשה לגרום להם לשנות שוב מיקום, וכך יכולתי לבדוק את קפה 12, אחיו החדש של רוטשילד 12. בית הקפה הוא המשך טבעי של הבר הצמוד, והתפריט הוא שילוב מעניין בין תפריט הבר לבין הבייקרי. זה אומר שיש את המאפים המעולים של הבייקרי, וסנדוויצ'ים מעניינים ושווים, ומהצד השני מנות שלוקטו משאר מסעדות בני הזוג ועברו שינוי (=הקטנה) בעבור הבר, כמו קרפצ'יו או סלט קיסר.
בשקט בשקט, פתחו בגבעתיים את הקישריה - בית קפה קטן ומקסים המתמחה (כמובן) בקישים.
קיש: מאפה פתוח, מלוח, המבוסס על קלתית עדינה, בשילוב ירקות וגבינות במגוון רחב של טעמים שמשתלבים יחדיו עם הרויאל המיוצר משמנת טרייה ומובחרת. בהיבט המתוק שלו, טארט עם גבינות, שוקולד ופירות. הקיש הינו מאכל בעל פוטנציאל רב ומגוון מבחינת טעמיו, מרקמיו וצורת הגשתו, חם או קר, מתוק או מלוח, בגודל אישי, זוגי ומשפחתי. הקיש מהווה ארוחה לכל דבר, מוגש לצד יין טוב ומהווה תוספת נהדרת לאירוח עשיר וייחודי.
(מתוך האתר - http://www.quicheria.co.il)
הזכרתי את המרסנד כבר כמה פעמים בבלוג, אבל אף פעם לא התפניתי באמת להקדיש לו פוסט. זה קרה בעיקר כי בכל הפעמים שישבתי שם, זה היה לבד על כוס קפה (ולפטופ, כמובן), וחיכיתי למשהו קצת יותר רציני. אבל קשה, קשה להזיז את החברים שלי - הם גרים בכיכר רבין ונעולים על השיין והסטריטס, הסטריטס והשיין. מקומות מצויינים, אין ספק, אבל מה עם קצת שינוי?!
מסיבה זו או אחרת, לא נתקלתי באף סניף קפה קפה שהיה לטעמי, והסניף בהרצליה הוא לא יוצא דופן מבחינה זו.
הסניף תמיד עומד בשממונו, כשעדרים עדרים של של חנונים מורעבים חולפים על פניו בדרכם ללול, בר גוריון, סנדוויץ' פקטורי או אפילו, שומו שמיים, מקס ברנר. לעיתים נראה כי יותר מלצריות (אומללות למראה) עומדות מחוץ לסניף ומחלקות פליירים מאשר בפנים, מגישות מזון ומשקאות לקליינטים.
פעם כבר נכנסנו למקום ולא נהנינו כלל. אולם, פלייר שחולק לנו לפני מספר ימים הכריז על מנה חדשה - סטייק טונה ב- 39 ש"ח בלבד. כחובבי טונה גדולים, החלטנו לשים נפשנו בכפינו ולחזור למקום כדי לתת לו צ'אנס יחיד ואחרון.
המקום לא השתנה הרבה במשך השנים - הרבה כסאות ושולחנות בחוץ (כדי שיהיה אפשר להשגיח על האוטו בחניה הלא חוקית באבן גבירול), בר דומיננטי החולש על החלק הפנימי, עם קיר מראות משופעות המאפשרות ליושביו לצפות בקלות ברחוב. המקום מאוד ידידותי לבעלי מחשבים - שפע של שקעים, אפילו ישאילו לכם לפטופים חינם, ושני שולחנות גדולים בירכתי המקום שמושלמים לתפקיד משרד זמני. ואכן, אפילו בשעות הערב המאוחרות ישבו במקום מספר סטרטאפיסטים(?) צעירים שהציגו מצגות אחד לשני (הצצתי. מודה). אבל נוסטלגיה לא היתה הסיבה היחידה שבחרנו בנונה - יש להם שם מבצע מטורף. כל יום ראשון ושלישי, בין חמש אחה"צ לשתיים בלילה, כל האלכוהול ב- 50%. לא אחד-פלוס-אחד, אנחנו לא ילדים פה - 50%. על הכל. זה השתלב לנו מצויין עם כל תמת הלילה-של-גברים שתוארה כאן קודם, ואחרי השתעשעות קצרצרה עם רעיון הזמנת בירה, עברנו מיד לוויסקי. רענן לקח וודפורד, קנטאקי וויסקי של קשוחים (30 ש"ח במקום 60 הרגילים), בעוד אני בחרתי בגלנמורנג'י (40 במקום 80) הקלאסי, בלי פורט ובלי שטויות.
רצינו לשתות כוס קפה בבוקר יום שישי, ולא ידענו לאן ללכת. יש פרדוקס מוזר ברוטשילד – לכאורה, השדרה מלאה בבתי קפה, אבל בתכלס, אין מקום טוב באמת לשבת בו: שני הקיוסקים בשדרה עצמה מצוינים, אבל אי אפשר לשבת שם בחום. הקפה הלל והקפה קפה הם רשתות, ואנחנו נגד רשתות (לפחות בשישי בבוקר). הנחמה וחצי רחוק מדי, ובן עמי היה מלא...
הנסיך הקטן הוא בית קפה מיוחד, נשוכן בסמטה אלמונית בתל אביב. במקור, מדובר בחנות ספרים משומשים - והדבר ניכר במקום, המלא בספרים עד להתפקע.
ביקרנו במקום לאחר הופעה של הבלקן ביט בוקס בככר רבין, וקבענו להפגש במקום עם צמד העכברושים...
כאחרוני הבלוגרים, החלטנו גם אנחנו לקחת על עצמנו "פרוייקט" - העכברוש, פיונית הקסם ואנוכי. העכברוש ואני מכירים כבר זמן רב, מאז אותם ימים קסומים בשטח אש 109, אבל את הפיונית אנחנו מכירים רק דרך הבלוג שלה, אז בהחלט היה מסקרן להצמיד פנים לבלוג.
ובכן, סוף סוף זה נפתח... בערך. החברים מהגנה 71 הודיעו על אירועי פתיחה בימים רביעי עד שבת - כל אחד בוחר את היום שנוח לו. בינתיים, המקום פתוח להרצה. היתה הרבה ציפיה בסביבתי למקום, וכולם קיוו ל"הלנה החדש" - מיקום דומה, אותו איזור, ושניהם שילבו בית קפה בשעות היום ובר בלילה. לצערי, כמו שזה נראה כרגע, זה מזכיר יותר שילוב של האפרטמנט והוילה סוקולוב בשעות הלילה.
