על מתחם התחנה

בין השנים 1892-1948 פעל קו רכבת בין יפו לירושלים כאשר מתחם התחנה של יפו היה ממוקם בין השכונות נווה צדק ומנשייה. מתחם התחנה הזה, שיצא מכלל שימוש, פותח לאחרונה ע"י עיריית תל אביב, תוך שימור ושיחזור של המבנים המקוריים, במטרה להפוך אותו למתחם בילוי ציבורי. לאחרונה המתחם נפתח וכבר יש שמנסים למתג אותו כאלטרנטיבה לנמל תל-אביב אך חשוב לומר שמדובר במרחב קטן בהרבה מאשר הנמל. צמוד למתחם יש חניון עירוני מוזל מה שמאפשר גם למשפחות מחוץ לעיר לבוא לבלות במקום. המקום מארח אירועים קולינריים מגוונים: התקיים בו שוק לבירה ביתית מספר פעמים ובימי שישי יש במקום שוק אורגני של תוצרת חקלאית. מתחם התחנה שנמצא בדרום שכונת נווה צדק מול הטיילת, מאפשר קפיצה לים אחרי הביקור במקום ושילוב של בתים משוחזרים, מסילות וקרונות רכבת, עם נופים של הים ושל יפו. במקום נפתחו חנות מזכרות, בתי קפה ("קפה התחנה" ו"קפה גרג") ,גלידריה ("וניליה") ,חנויות בגדי מעצבים ונעלים, גלריות, ומספר מסעדות: "ויקי כריסטינה", "איטלקיה בתחנה" ו"שושקה שווילי", המקום שלשמו התכנסנו היום – בר מסעדה אקלקטי הממוקם בקומה השנייה של אחד הבניינים, ולו מרפסת גדולה הצופה על כל המתחם. המקום נפתח על ידי גולן גור, מבעלי הננה בר, פרי הגפן ומלון בוטיק נווה צדק. לפני כמה שבועות הוזמנו כל חבורת השמנמנ.ים לאכול במקום ולחוות את דעתנו.

על המקום

בתוך המבנה ממוקם הבר, המעוצב בסגנון הפאבים השכונתיים באנגליה, עם קירות המכוסים כמעט לחלוטין בתחתיות וכרזות של סוגי בירה שונים (במקום מבחר סוגי בירות נרחב, עם תצוגה מרשימה של בקבוקים במקררים מיוחדים לאורכו של הבר), בתוספת "טוויסט" ים תיכוני בדמות נקניקים התלויים מעל הבר. המקום נראה בעל פוטנציאל, רק שהיה ריק כמעט לחלוטין כאשר התארחנו במקום, ועל כן בחרנו במרפסת. המרפסת היא למעשה הגג של הבניין, והיא מאכלסת שולחנות רבים. מינוס אחד של המקום אותו יצטרכו לפתור הוא שאין אפשרות לשים תאורה קבוע כי הבניין הוא בניין לשימור, ולכן הוצבו במקום חצובות עם פנסים אשר לא פיזרו את האור בצורה אחידה ופגמו מעט באווירה. עם זאת, המקום בהחלט מרשים, ולשושקה שווילי יש את המיקום הטוב ביותר בכל המתחם.

המקום פתוח כל יום מהשעה 10 ועד הלקוח האחרון ומציע שלל מנות קטנות ובינוניות, ללא חלוקה ברורה של ראשונות ועיקריות. המחירים במקום סבירים לגמרי: מנות קטנות נמכרות במחירים של 10-30 שקלים, דגים כבושים במחירים של 22-49 שקלים, מנות חמות במחירים של 22-69 שקלים, כריכים במחירים של 25-39 שקלים, ארוחת הבוקר שכוללת ביצים, גבינות, דגים כבושים לחמים ושתייה, מחירה 59 שקלים והקינוחים נעים בן 23 שקלים ל32 שקלים.

על האוכל

אנחנו דגמנו מספר די רחב של מנות, מכל הסוגים שיש בתפריט – כבד קצוץ, עלי גפן ממולאים, פלטת גבינות (אמנטל, פטה, פרומעז, מוצרלה יבשה, מעושנת, סנט מור ולבנה), פלטת נקניקים (כתף בקר, פסטרמה, סלמי וקורנביף), רוסט ביף, נקניקיות צ'וריסוס בקר שמוכנות על ידי אלן טלמור, סלט פטריות עם בצל מטוגן, חריימה מנסיכת הנילוס, קציצות בשר ברוטב עגבניות, ברוסקטה בריאות (אבוקדו עם קוביות עגבניות ומעט כוסברה קצוצה) וטונה צרובה בליווי פרוסות לימון, שלא ממש השתלבה עם שאר התפריט. לקינוח אכלנו טראפלס בשני צבעים, מריר בציפוי קקאו ולבן בציפוי קוקוס קלוי ברוטב וניל, פנה קוטה וניל בליווי ריבת תותים וספרא - עוגת סולת מועשרת בסירופ וריבת תותים. הקינוחים היו בסה"כ טובים, אבל שוב לא מרגשים. הטראפלס היה הקינוח הטעים מהשלושה.

באופן כללי יצאנו בתחושה שרמת המטבח אינה אחידה – פלטת הנקניקים לא הרשימה כלל והכילה בעיקר נקניקים פשוטים, פלטת הגבינות הייתה סבירה אבל לא מרגשת, הרוסטביף היה עשוי מדי וגם הנתח ממנו הוא הוכן, לא הרגיש כמו נתח איכותי. סלט הפטריות היה סתמי והטונה הצרובה הייתה יבשה וחסרת טעם כמעט. לעומת זאת, עלי הגפן היו טובים, החריימה היה טעים והקציצות ברוטב עגבניות היו אולי הדבר הכי טוב שהיה למקום להציע יחד עם נקניקיות הצ'וריסו של אלן טלמור אותן הכרנו עוד קודם לכן. נראה כי אם צריך לבחור משהו לאכול, התבשילים הביתיים, הם החלק הטוב יותר בתפריט.

יותר מאשר חוסר האחידות של המטבח (דבר שניתן לייחס לגילו הצעיר של המקום), יצאנו בתחושה שהתפריט היה חסר כיוון וניסה לשלב כמעט כל סוג אוכל תחת המטרייה של מאזטים, או מנות קטנות והתוצאה היא, איך אומרים בהשאלה, "תפסת מרובה, לא תפסת!". זהו בעינינו הפספוס הגדול של "שושקה שווילי", שכמו שאמרנו נהנה ממיקום מעולה ומרפסת עם נוף מקסים והרבה פוטנציאל. מגוון בירות גדול ומשובח(שיש במקום ללא כל ספק) אינו מספיק. כשבאים למסעדה צריך להיות ברור מה הולכים לקבל, מה בדיוק הסגנון שלה? האם זהו פאב שמתמחה בבירות עם נשנושים בצד, האם זוהי מסעדה עממית עם בישול ביתי או שזהו טאפאס בר עם מנות מתוחכמות יותר? כרגע, אפילו אחרי שהיינו שם, קשה לנו לענות על השאלה הזו ונראה שבעלי המקום פשוט לא החליטו.

זוהי גם המסקנה הסופית שלנו, על מנת להוות מוקד משיכה, על בעלי המקום להחליט על כיוון ברור ולעשות אותו ברמה אחידה וטובה. בצורה כזו מי שיבוא, יבוא בגלל התפריט והמיקום ויחזור בגלל האיכות והאווירה, כרגע, גם אם זה בגלל שהם רק נפתחו, הם עוד לא שם.

הפעם יצא לנו לארח לארוחה הזו את מורן לביא, אושיית האינטרנט ובקרוב גם הטלוויזיה ואת כוכב המשנה שלה, טימי. יצא לנו לדבר לא מעט ברשת וקצת גם בטלפון אבל זה היה המפגש הראשון שלה איתה. החברה הייתה מצוינת ונהנינו מאוד. מקווים לבלות שוב יחד, אבל בקצב שהיא רצה, ספק אם יהיה לה זמן... בכל מקרה מורן, שמח.ים שבאת.

*כל התמונות צולמו ע"י טמיר כהן
  לצפייה בכל התמונות מהביקור במקום (כולל כמה שלא נמצאות בפוסט) באיכות גבוהה, ליחצו כאן