לאחר התארגנות והתרעננות קצרה בחדר יצאנו לטייל רגלית ברחבי טבריה.. טבריה שוממת. קנינו בסופר הקרוב 2 בקבוקי שתייה וענבים במחשבה שנאכל (טעינו) במעדנייה סמוכה (נראה לי המקום הלא כשר היחידי ברחבי טבריה.. היו מוצרי מזרע, גבינות מיוחדות ונקניקים

 

הארוחה כמו בבתי מלון היא בסגנון הבופה.

האוכל היה עשיר ומגוון אך היו מספר בעיות:

המנות העיקריות היו קרות – מישהו שכח להדליק את פלטות החימום ולמרות הערה שלנו למנהל המסעדה, לא נעשה שום דבר בנושא.

המנות העיקריות – היו שומניות בטירוף. השוקי אווז, שעועית ירוקה ברוטב על בסיס עגבניות וגם שאר תבשילי הבשר.

נתח כתף טלה הוצא בתוך גסטרונום שרוף לגמרי עד רמת פיח.

מיקס פירות ים בתרד היה לא טוב – פירות הים היו לא טריים אך עדיין לא מקולקלים. (סליחה על התיאור אך הגבתי לכך מיידית)

המנות האחרונות היו סתמיות לגמרי. שום דבר שהיה ראוי להתעכב עליו. במלון לא כשר שישנו שימוש חופשי במוצרי חלב במנות האחרונות – ציפינו ליותר.

 

ארוחת הערב כללה:

חציל קלוי עם גילופי פרמזן

אנטיפסטי כרובית ובטטה

לשון בקר

רבעי סלק עם רוטב יוגורט

סלט פסטה

סלט יווני

כדורי אבטיח וגבינה בולגרית עם עלי רוקט

סלט ניסואז

סלט ירוק

כבד קצוץ

מרק תפוחי אדמה ותרד – פושר. הוגש עם קרוטונים (מעדות אוסם / תלמה)

לחם מקמח לבן עם זיתי קלמטה מעולה

לחם שיפון

גבינות – קשקבל, רוקפור, גבינת עזים ביין

ענבים

 

עיקריות:

דג מבושל ברוטב על בסיס לימון.. כשהגענו נשארו בעיקר אדרות

תבשיל בקר וירקות שורש עם גרגירי חומוס

קוקטייל פירות ים (קלאמרי, שרימפס ומולים) עם תרד

חזה עוף עם פטריות ושום

שוקי אווז ביין

 

תוספות:

תפוחי אדמה צלויים

אורז לבן מאודה עם עלי דפנה

ברוקולי עם מגוון אגוזים וגרעינים

שעועית ירוקה ברוטב עגבניות

מג'דרה

אורז מטוגן עם אטריות דקות מושחמות

 

קינוחים:

מאפה שמרים במילוי גבינה - קר

שומשומיות

בקלוואה

פירות טריים

פאי אגוזים

פאי שוקולד (להגדרת המלון) בפועל היה עוגה כושית

עוגת מוס אגוזים

עוגה בחושה עם קליפות הדרים – מישהו עדיין משתמש בקליפות הדרים מסוכרות וצבעוניות??

ממתק קוקוס עם פירות מסוכרים מצופה קוקוס קלוי

עוגת שכבות – בצק פריך, מרנג ודקואז – מתוק בטירוף.

 

לאחר הופעה מרגשת החלטנו לעבור לסיום הערב לבר הסקוטי במלון.. החתולית הזמינה מרגריטה שהייתה עשויה קום איל פו, הוגשה בכוס הנכונה ועם כתר מלח . אני לאחר התלבטות בקוקטייל על בסיס דרמבוי לבין סמירנוף תפוחים סאוור – הברמן החליט שהסאוור ינצח. היה אלכוהולי במידה מעולה ויחס נכון עם הסאוור.

 

נוצר דיון בינינו לבין הברמן בנושא ויסקי. החתולית שלא ממש אוהבת קיבלה טעימת מינט גאלפ – ויסקי ביחד עם קרח כתוש, קליפת תפוז ועלי מנטה (אם אני זוכרת נכון)

כ-80 ₪ בערך בעבור 2 קוקטיילים ובומצית זיתים מרירים.

 

 

ארוחת הבוקר במלון הסקוטי מפנקת גם כן – מבחר של גבינות משובחות, ביצים בהכנה מיידית.

גם כאן היו מספר אכזבות:

ירקות חתוכים היו מעט עייפים

מאפי שמרים לא טריים במיוחד

פנקייקס יבשים למדי וקשים (שומרים על הפס החם) וגם הסירופ מייפל היה מעדות האפיכל – סמיך מדי בשביל להיות מייפל אמיתי.

קראמבל תפוחים הוכן עם תפוחי גולדן קמחיים מה גם שהתפוחים לא קולפו וקליפת התפוח הייתה מעצבנת בעת האכילה.

 

המגוון בארוחת בוקר:

מבחר ירקות כולל עלי מיקרו ונבטים מיוחדים וגם 3 סוגי זיתים

סלט פירות

סלט ירקות

מגוון יוגורטים

ריבות וחלבה

גבינות לבנות, לבנה, פטה, קממבר, רוקפור, קשקבל, פרמזן

נקניקים – האם, סלמי ודגים מלוחים

פירות יבשים וטריים

מיני דגנים וחלב

לחמים + טוסטר

מאפי שמרים לא ממש טריים

שקשוקה עם גבינה מלוחה

ג'חנון + רסק עגבניות + ביצה קשה

בורקס

ביצים – עין, מקושקשת, אומלטים (בצל קצוץ, פטריות שמפיניון, גבינה צהובה, בייקון, גבינה מלוחה, עגבניות, פלפלים קצוצים ופטרוזיליה)

מבחר עוגות בחושות, שמרים

פנקייק + מייפל

עוגת גבינה חמה

עוגת שוקולד חמה

קראמבל תפוחים

חלת דבש

 

מכונת תפוזים סוחטת במקום

וכמובן מכונת קפה.

 

אחת הסיבות העיקריות לחופשה הספציפית הזו הייתה הסיור היקבים המתוכנן. מאחר ורק החתולית ואני נרשמנו לסיור – הסיור בוטל. וכאן יש לי מה לומר.. בדיעבד בעת ביקורנו באחד מהיקבים, נאמר לנו ששבוע שעבר הסיור הדומה שיצא מאותו המלון, הכיל 4 משתתפים בלבד ולמרות זאת הסיור יצא אך כבר אז היה ברור למדריך וגם למלון שהסיור המתוכנן לסופ"ש שלנו לא יצא ואכן ברגע שהגענו למלון הודיעו לנו שכך זה יהיה. מאחר והגענו לסופ"ש הזה כחלק מהסופ"ש הקולינרי הכולל, יכלו להודיע לנו מראש על כך.. הרי שוחחנו איתם במהלך השבוע מספר פעמים – הזמנת טיפולי ספא, בקשת עזיבת חדר מאוחרת וכו'.. מדוע לא יכלו להודיע לנו מראש על כך??

למרות זאת ועם קצת תושיה.. החלטנו לעשות את הסיור יקבים בכוחות עצמינו וכך שמנו את רכבי לאזור כרם בן זמרה שבאזור הזה קיימים מספר יקבים.

 

 

את היום התחלנו ביקב דלתון שם טעמנו את הויונייה ואת המוסקטו בליווי גבינות מעולות של ברקנית.

הויונייה היה פירותי וחביב אך מאחר ואני מעדיפה ביינות את הטעמים המתוקים יותר נהניתי יותר מהמוסקטו. יאמר לזכות צוות המקום שהזהירו אותנו מראש שאם אנו טועמות את המוסקטו בגלל מתיקות היין לא נוכל לטעום יינות נוספים.

 

 

משם עברנו ליקב אדיר שכולל מרכז מבקרים למחלבה וליקב יחדיו.

את היינות לא טעמנו אך את הגבינות הקשות כן. הגבינות היו חוליות ומתפוררות.. השאירו אפטר טייסט לא נעים בפה.

 

היינות של היקב זכו במספר פרסים ב-2 תחרויות טרה וינו.

יין קברנה סוביניון 2006 זכה במדליית הכסף ליינות ברמת מחיר 17-27$

ופלטו 2005 זכה במדליית זהב  ליין ברמת מחיר 37-50$

היקב עצמו זכה להיות ה-best small boutique     בתחרות טרה וינו 2008.

ליקב ישנו כרטיס חבר המקנה 5% הנחה על מחיר היינות במקום.

 

לאחר מכן חצינו את הכביש לכיוון בן זמרה –

שם הגענו ליקב קטן – יקב מילס – אייל וזוגתו התגלו כאנשים לבביים עד מאוד וניהלנו איתם שיחה קצרה אך מהנה. את היינות במקום לא ניסינו אך ליקר הוישניאק שבה את ליבנו ונרכשו 2 בקבוקים.

הליקר בהתחלה מרגיש מתקתק אך לאחר הלגימה מרגישים את החמצמצות של דובדבני הוישניאק.

 

בצאתנו חלפה על פנינו שיירת רוכבי הארלי דייוידסון שהיו בדרכם ליקב.

 

עברנו ליקב בן זמרה שיינותיו היו אדומים. המקום לא נראה מרשים במיוחד ואפילו דיי זנוח כך שויתרנו על טעימת היין מאחר ואנו פחות מחובבי האדומים.

 

מה שכן אשכולות הענבים מחוץ ליקב היו מקסימים..

 

משם עברנו ליקב רימון – נתקלתי בתוצרי היקב הזה בעבר באחד מירידי האוכל ואף קניתי בקבוק. הרימונים של היקב מגודלים בתור כרמי בן זמרה באזור. טעמנו מ-3 סוגי יינות – קברנה סובניון, פורט, וקינוח.. יין חדש שהושק – "מבעבע קלות" לא היה בטעימות ולמרות הרצון הגדול לנסותו.. החלטתי לוותר.

קונפיטורות אשר מיוצרות במקום על בסיס רימונים עם תוספות שונות כמו דובדבנים, תותים או קיווי היו נחמדות.

 

בשלב זה נפרדנו מהיקבים והחלנו להמשיך לראש פינה..  שם הגענו לאחר סיבוב קצר לחנות "הבאר" בחנות ניתן למצוא ליקרים, ריבות, ממרחים ומבחר רטבים תוצרת  מטבחם של סיגל וענבר שפט. מאחר ואין לי אהבה לריבות, ממרחים אני מכינה וליקר כבר רכשתי.. יצאתי בידיים ריקות.. לעומת זאת החתולית רכשה ריבות  ורטבים..

 

לאחר כל האלכוהול התחלתי להרגיש סחרחרה מה שגרם לי לחשוב על עצירה למעט בשר במרינדו בעין גב.

לאחר סיבוב קצר בחנות שכוללת מבחר גבינות, בשרים ומוצרים לבשלן החובב התיישבנו באזור המסעדה. הוגשו לנו 2 תפריטים, האחד התפריט המלא של המסעדה והשני תפריט אכול כפי יכולתך שתקף רק בחמישי בערב (אנחנו היינו בשישי בצהריים) לאחר בירור קצר עם המלצרית ישנו מבצע על הפילה בקר – 250 גרם ב-99 ₪בתוספת של מנת לחם הבית שמוגש עם טחינה וחמוצים (28 ₪). הלחם היה חביב לא יותר מזה.. הייתי מעדיפה אותו יותר פריך חיצונית. הטחינה הייתה נוזלית מדי ואילו החמוצים היו לי שומניים מדי.

הבשר היה טוב מאוד, הוגש במידת צלייה מדויקת. הבשר היה לעיס אך רך. בעל טעם בשרי מ ובהק. מידת היישון של הבשר הייתה טובה.

עם הבשר הגיעו 3 קעריות קטנות עם רטבים – רוטב שמנת ופלפל שהיה קר לגמרי. רוטב יין אדום שהיה דליל מדי וחסר טעם ורוטב צ'ימיצ'ורי שהיה חסר בון המון טעם של כוסברה וחומץ כמו בצ'ימיצ'ורי האמיתי.

על הקינוח ויתרנו.

 

בערב בחדר האוכל של המלון, שמנו לב שההערות שלנו מהערב הקודם על חום האוכל ועל שומניותו יושמו – האוכל היה חם ושומני במידה. מכיוון שבשלב זה הרגשתי לא טוב, בחרתי לאכול מנת מרק עוף ומעט אורז עם עלי גפן ומיני דברים טובים.

 

לאל באבור (בצומת עין איברהים) הגענו בדרכנו חזרה הביתה. המסעדה הייתה מלאה עד מאוד ונמצא לנו שולחן מול המטבח הפתוח.

הזמנו פלטת סלטים לזוג ו-2 מנות – לאחר התלבטות עם המלצר בין מנת הצלעות הרגילה או הממולאות בחרנו צלעות טלה ממולאות באורז, בשר טחון וצנוברים ואת מנת הקבב החלבי.

 

פלטת הסלטים כללה:

*חומוס שבמרכזו גרגירי חומוס אנמיים וכדורי פלאפל מטוגנים שהוגשו קרים לחלוטין *סלט טורקי

*סלט חצילים ופלפלים קלויים *סלט עלים ירוקים עם מבחר שקדים וגרעינים קלויים

*חציל קלוי בטחינה *כרובית מטוגנת בטחינה *סלט תפוחי אדמה ופטרוזיליה *חמוצים – מלפפונים וזיתים דפוקים *סלט ירקות *סלט טבולה עם גרגירי רימון *ממרח שעועית אדומה *סלט גזר *לבנה עם שום ופלפל חריף

*לאפה אחת

 

למעט הלבנה החריפה אהובתי לא התלהבתי מהסלטים. כמובן שבלטו בטעמם סלטי החצילים והטחינה למיניהם.

 

המנות העיקריות הגיעו די מהר.. מנת הצלעות דמתה מאוד למנת הצוואר הממולא ואפילו העצמות הקטנות שהתחבאו בתוך המנה גרמו לי לחשוב לרגע שאולי קיבלנו מנת צוואר ולא צלעות.. הרבע תפוח אדמה והפריקה שהגיעו שתוספת היו מיותרים לחלוטין.

מנת הקבב החלבי הייתה לא אחידה.. חלק מהקבבים היו יבשים וחלק עסיסיים. בסך הכול מנה טובה.

הצטערנו שלא הזמנו את הצלעות הרגילות.

 

נשארה לנו חצי מנת צלעות ממולאות ועוד 2 קבבים שארזנו לבחור של החתולית הביתה.

 

לקינוח הזמנו מנת כנאפה ליחיד. והמתנו.. והמתנו מעל ל-20 ומשהו דקות כדי לקבל את המתוק הזה שלטענת החתולית הייתה בו מעט מדי גבינה והקדאיף היה קריספי מדי. אני לא אהבתי את ההגשה על קרש מעץ. טעמתי מעט מהקדאיף והיה לי מתוק מדי.. המון סירופ.

 

המנות העיקריות עלו 90 ₪ כל אחת. הסלטים לזוג 50 ₪ ו-2 שתייה קלה.

 

בנוגע לשירות:

השירות היה איטי.. מלצר שהתחיל לפנות סלטים מהשולחן עצר באמצע והלך לעיסוקים אחרים.

הכנאפה שהמתנו לה מעל ל-20 דקות.

חוסאם לא היה נוכח במסעדה ובאיזשהו שלב הגיע אחיו, נשאת שהסתובב לו ברחבי המטבח והמסעדה.