שמנמן אחד ממשיך לתור אחר בתי אוכל מיוחדים, מרגשים ואחרים מחוץ לגבולות תל אביב והרחיק עד חיפה, לגלות את מה שכל הצפונים כבר יודעים, הנמל 24 שווה הגעה מרחוק, שלא לומר נסיעה מיוחדת.

מסעדת גורמה שווה בחיפה. מסעדת גורמה שווה בחיפה??? יש כאלה שיטענו שבמשפט הזה מסתתר אוקסימורון קטן. ובכן יקיריי אני מודה ומתוודה יש מסעדת גורמה שווה בחיפה. לא רק שהיא שווה, יש לה גם את אחת העסקיות השוות יותר ומהמשתלמות שמסתובבות בשטח. עד כדי כך שווה ששווה לנסוע לנמל חיפה המתחדש (לאט לאט ובקצב החיפאי, איזה פספוס!) רק בשביל ארוחת צהריים מהטובות שאכלתי לאחרונה ובכלל.

הנמל 24, כן תזכרו את השם. המסעדה היא כבר שם חזק מאוד בנוף החיפאי ובולטת בנוף מסעדות הגורמה בארץ. ובאמת, העסקית שם (המוגשת בימים שני-שישי) היא אחת המיוחדות, המשביעות, הנעימות והטעימות! באפשרותכם לבחור בין ארבע ארוחות (שלוש עסקיות במחיר 79, 91 ו 101 ₪ הכוללות מנות פתיחה, ראשונה ועיקרית במחיר המנה העיקרית וגם כוס אשכולית אדומה טעימה טעימה, הרביעית זו ארוחה של פיקס מניו הכוללות גם קינוח במחיר 120 ₪).

 
אנחנו בחרנו באפשרות של 79 ₪ (הזולה מבין העסקיות) ויכולנו לבחור בין ארבע מנות עיקריות. בפתיחה חלקנו מרק ירקות וסלט ירוק. תשאלו, מה כבר יכול להיות מיוחד במרק ירקות? שום דבר מסתבר, אבל זה לא מפריע למנה להיות פשוט טעימה! (אגב, בעבר טעמנו שם גם מרק כתום מרהיב, לא פחות). יחד עם מנות הפתיחה קיבלנו 3 גרסיני (הוא לחם הבית) עם שלושה מטבלים מעולים. כמובן ששלושתם חוסלו בשניות ולא נודע כי באו אל קרבנו. אז ביקשנו עוד J, וכמו שא' נוהג לומר "איזה כייף שזו עוד לא המנה הראשונה!".

ואז הגיעו המנות הראשונות! אין מילים בפי לתאר את היופי של מנת הברבצ'יו זנב שור (כמו רביולי רק קריספי). אחת המנות המוגשות בצורה הכי יפה שראיתי מעולם (אני נעשה רעב רק מלכתוב את זה...) שחבל לקלקל ולאכול ממנה, אבל כשאין ברירה אז אין ברירה. נכון, יופי זה לא הכל בחיים, אבל הטעם כן. איזה טעם! זה טעים כמו שזה יפה, אני נשבע! מנת פתיחה נוספת שחלקנו היתה אמנם פחות מרהיבה, אבל לא פחות טעימה (אם כי חלק אולי יחשבו אותה לסטנדרטית): פטה כבד עוף עם בריוש תפוחי עץ וריבת סלרי (כן כן אני יודע איך זה נשמע....) אוווף זה היה טוב כל כך, שתרצו לאכול אותה לאט לאט!

לעיקריות א' נהנה מאוד מקלאמרי על הפלנצ'ה, שהפתיע עם חתיכות רביולי ענקיות ממולאות בחציל (רק טען ששחה קצת יותר מדי ברוטב, אבל לחם נוסף היה פותר הכל). אני לעומתו, לא אוכל דגים ופירות ים, נהניתי מאוד ממנה צבעונית של סקלופיני חזה עוף שהונח לו כמגדל על טארט סיציליאני עם קרם תפוחי אדמה. טעים? ביותר!!

מסתבר שגם העין אוכלת ושובעת בארוחה הזאת לא פחות, כי בכל מנה מודגש כל כך גם הצד האסתטי והויזואלי, בין אם זה בכלי ההגשה ובין אם זה בעיצוב המנות.

לסיום חלקנו מוס שוקולד קפוא עם רכז הדרים וגרנד מרנייה בוער, מוגזם? לא נכחיש. מזמן לא נהניתי ככה מאוכל ומחוויה אסתטית של ארוחה מושלמת. פשוט כך. בנוסף, נותר לי לאכול את הכובע, כי זה עונשי על הטענה, שאין מה לאכול מחוץ לגוש דן רבתי, קל וחומר בחיפה. אז כן, אני מודה: יש מסעדה מעולה בחיפה!

טיפ קטנטן: אם אתם באים בזוג תבקשו לשבת בחדרון הקטן והאינטימי, שמסודר כמו פינת ישיבה בסלון ביתה של סבתכם הצרפתייה שלא ידעתם שיש לכם...כל מה שנותר אחר כך זה למצוא חברים בחיפה וללכת לישון אצלם שנת צהריים מתוקה.