במסגרת המשך קורות השמנמנ.ים בתערוכת מבשלים והמשך הסיפורים של העסקים הקטנים, הפנינים של התערוכה, אחרי שסיפרנו לכם את סיפורה של פסטה דלה קזה, נעבור הפעם לגזרת המתוקים. הסיפור הפעם הוא סיפורה של משפחה אחת והקאפקייקס שהיא מייצרת - חתיכים, יפהפיים וטעימים, הסיפור של נאדין קאפקייקס.
גם כאן יצא לנו להתרשם ולטעום בתערוכה ופגשנו את אודי ושירלי ושמענו את הסיפור שמאחורי העסק. גם הפעם מדובר בסיפור מעניין שרצינו להביא לקוראינו ולפני כתיבת הכתבה השלמנו שוב את הפרטים הקטנים מול אודי
מה הסיפור שלהם?
ב2008-2009 אודי עבד בגרמניה בייעוץ מטעם חברת מקינזי בתחום קמעונאות ומזון. הוא התעסק בעיקר בצד הניהולי של עסקי המזון וייעץ לאחרים כיצד לנהל עסק ענק. העבודה שעממה את אודי מאוד והוא יצא להסתובב בקלן, עיר שלדעת אודי היא העיר הכי פתוחה ומעניינת בגרמניה. כמו בסרטים פחות או יותר הוא יצא להסתובב, קצת בדכאון, נכנס לבית קפה קטן עם שלט שהדליק אותו ושם הוא חווה בדיוק כמו באותם סרטים, התאהבות ממבט ראשון.
הוא ראה בפנים ויטרינה מלאה קאפקייקס שהדליקו אצלו נורה והוא קשקש קצת בנושא עם בעלי המקום. בית הקפה שייך לזוג מבוגר, צלם ועיתונאית שהיו גם הרבה בישראל הוא הולנדי והיא גרמנייה. המקום נפתח חמישה חודשים קודם לכן והגיש רק קפה וקאפקייקס. ברגע שאודי יצא הוא התקשר לשירלי אשתו ואמר לה שהוא רוצה לפתוח מקום כזה בישראל. היא אמרה "וואלה" כמו בכל פצצה שמוטלת אבל אודי לא השאיר את זה במסגרת סיפור בלבד, כזה שמספרים לילדים ותוהים מה היה קורה אם היינו עושים את זה. שבועיים לאחר מכן (אוגוסט 2009) הוא נסע עם שירלי לחופשה של סופ"ש, במטרה לראות את המקום ואת מרכולתו. שירלי קנתה 20 קאפקייקס להביא ארצה לאחותה ולאמא שלה כדי שגם הן תחווינה את דעתן. הן אהבו את הרעיון אבל לא את הביצוע משום שהיה מדובר בקאפקייק אמריקאי עם קרם חמאה, הכול היה באותו טעם ורק הצבעים השתנו וזה פשוט לא היה מספיק טעים.
ההחלטה הזו לא נפלה משום מקום אצל אודי שתמיד רצה להיות יזם, לא בהכרח בתחום האוכל אבל פשוט לא היה לו רעיון. כשהוא נתקל בקאפקייקס כאמור, הרעיון קסם לו מיידית. הוא ושירלי התחילו לעשות פיתוח טעמים, ביחד עם נאדין אמא של שירלי וקרן. שירלי פיתחה את המתכונים לכיוון מאוד צרפתי וגנאשי וקרן אחותה שהיא מעצב גראפית פיתחה את המותג ועיצבה את הלוק של הקאפקייקס. זה לקח עד סוף דצמבר ואז זה יצא לשוק.
למה נאדין?
הקאפקייקס, המותג וגם ניהול העסק, עוצבו בהשראתה של נאדין, אמא של שירלי וקרן. הם רצו ללכת לכיוון עדין ואסטטי אבל גם פמיניסטי וחזק כקונטרה לגבריות של בתי קפה נוכחיים כמו ארקפה, ג'ו, ארומה כשנאדין עצמה היוותה את ההשראה. נאדין היא טיפוס מאוד דקדקני, פרפקציוניסטית ושובבה וגם מאוד עצמאית. היא מאוד אוהבת אוכל והיא חיה כבר 30 שנה עם ליזה, גולה צרפתייה. היא גם אשה מאוד חזקה. אפשר לראות את ההשראה החזקה והפמיניסטית גם בעיצוב בלוגו והמותג שהוא מאוד לא אופייני ומושך את העין. אודי אומר שנאדין היא המצפן שלהם. בכל פעם שנתקלים בשאלה ניהולית, בני המשפחה חושבים מה נאדין הייתה עושה. לדוגמא מה עושים אם העוגות לא יוצאות פיקס. בפועל, מתייעצים עם נאדין או חושבים מה היא הייתה עושה במצב כזה. אפשר לסכם ולומר שנאדין מהווה את מקור ההשראה ואת החץ המכוון.
הכול משפחתי?
אודי עובד בעסק 100% ושירלי שילדה לא מזמן, נמצאת בבית ועוזרת בפיתוח. קרן ממשיכה בעיצוב המותג במקביל לעבודתה בסטודיו שלה לעיצוב גרפי, נאדין עוזרת בייעוץ והשראה ויש גם עוד פנים מוכרות מאחורי הדוכן, איתן אורבך, כן השחיין האולימפי לשעבר. איתן הוא חבר של אודי שהיה ג'ודוקא בעברו והשתתף אפילו באולימפיאדת אתונה 2004. הם היו יחד בפנימייה בוינגייט ואיתן השתלב בעסק, עזר במכירות ובזמן הקרוב ישתלב גם כשותף בעסק.
איתן, אודי, שירלי וקרן
איפה משיגים אחד כזה?
הקאפקייקס משווקים כיום רק בשוק האיכרים. המטרה המקורית הייתה כאמור לפתוח בית קפה כמו בגרמניה אבל דוד של שירלי, שהיה בביקור מארה"ב, הציע להם לבדוק את זה לפני שהם משקיעים המון כסף ופותחים בית קפה ואז הם חשבו על שוק האיכרים. היום הם כבר רוצים להגיע משם לבית קפה בלי להזדקק למשקיעים. בימי חמישי הם מוכרים את תוצרתם בשוק האיכרים של הרצליה ובשישי בשוק האיכרים בנמל תל-אביב.
מה יש להם להציע?
הקאפקייקס באים בשתי תצורות, הגדולים שנמכרים בשוק האיכרים ונמכרו בתערוכה הם בקוטר של 6 ס"מ ומחירם 12 ש"ח ליחידה, לטענת אודי הם לא עוברים את ה-300 קלוריות ליחידה. בנוסף, יש קאפקייקס בקוטר 4 ס"מ שמשווקים לאירועים.
כיום הם עובדים עם 2 בסיסים של קאפקייקס, וניל ושוקולד. בסיס הוניל עשוי מחמאה, שמנת חמוצה, קמח ביצים, סוכר ווניל אמיתי. בסיס השוקולד עשוי משוקולד בלגי איכותי 53% , חמאה, שמנת חמוצה, סוכר חום, קמח ווניל והוא ללא קקאו. בימים אלו הם עובדים על פיתוח בסיסים נוספים לרבות - פרג, קוקוס, שוקולד גבינה, ווניל עוגיות ועוד...
הטעמים שנמכרים כיום הם: שוקולד תפוז, שוקולד לבן והל, שוקולד תות, מרנג לימון, טירמיסו, שוקולד פיסטוק, אספרסו ורום, נוואזט (אגוזי לוז) וקרים צ'יז ותות
הקאפקייקס מאוד יפים אבל גם מאוד מורכבים. הם ממש לא מסתפקים, כפי שאפשר לראות, בציפוי כלשהו למעלה ומלבד העוגה שמהווה את הבסיס, יש מילוי באמצע, קרם ועוד ציפוי.
אני טעמתי בתערוכה שני טעמים: את האספרסו רום שהיה מעולה, שילוב פשוט מצויין של טעמים ואת הנוואזט (אגוזי לוז) שהיה מדהים, אחד הקינוחים הטובים שטעמתי. בקאפקייקס האגוזים למשל, יש עוגת בסיס, רושה שוקולד במרכז, קרם אגוזי לוז מעל וכיסוי של דף שוקולד מעל הכל. בקיצור, לא חוסכים, לא בטעמים, לא במראה ולא במורכבותו של המוצר. כבר עכשיו יש טעמים נוספים שהייתי רוצה לטעום ואשמח בהחלט לראות את כמות הטעמים מתרחבת. בכל מקרה מעבר לכל הסיפור, הטעם הוא שגרם לנו לכתוב עליהם. מדובר בקינוח טעים מאוד, בטעמים יצירתיים ולמרות שהמחיר לא זול, ככה עולה גם קרואסון טוב בבתי הקפה בעיר והגודל של הקאפקייק לא קטן בכלל ובהחלט מספיק לאכול אחד כזה, כקינוח אישי. באיזה שהוא מקום, השמנמן הקטן שיש תוך כל אחד מאיתנו, אפילו הצטער שהוא גילה את הדבר הטעים הזה. עכשיו אי אפשר יהיה לעצור אותנו.
ולמי שתהה
אף אחד במשפחה הוא לא קונדיטור וזה מה שהופך את הכול לעוד יותר מדהים. שירלי וקרן אוהבות לבשל אבל לא עברו הכשרה בנושא ולאודי כאמור יש צד עסקי של ניהול המזון שהוא הגיע אליו דרך פרוייקטים במקנזי, אבל אודי למד בכלל מדעי המחשב. כנראה שההתאהבות במוצר הספיקה כדי לייצר משהו מופלא.
עד כאן הסיפור של נאדין קאפקייקס, עסק שעומדת מאחוריו משפחה מקסימה ואמא שמהווה השראה, עסק עם המוכר הכי חתיך בתחום (סליחה, שותף) ובעיקר משהו טעים ששווה להכיר אבל תיזהרו, זה ממכר.
