תערוכת מבשלים התקיימה השנה בפעם הראשונה, סוף סוף קהל אוהבי הבישול והאוכל קיבלו תערוכה גדולה ונוצצת בגני התערוכה ונראה כי זו רק התחלתה של מסורת רבת שנים. עבורנו השמנמנ.ים זה היה אירוע חגיגי כמעט והחלטנו לתת את אותה חגיגיות גם לסיכום התערוכה. בשבועיים האחרונים פרסמנו זרקורים על שלושת העסקים שהכי קסמו בעינינו בתערוכה, עסקים שרצינו לתת להם חשיפה מיוחדת ולספר את סיפורם לקוראינו, פסטה דלה קזה, נאדין קאפקייקס וטומין.
אחרי שהצבנו זרקור מעל שלושת העסקים האלו, הגיע הזמן לסכם את התערוכה כולה, לספר קצת על הדברים שאהבנו ולתת גם את דעתנו על התערוכה כולה, מה היה מעולה, מה היה חסר וגם מה כדאי לשפר בשנים הבאות?
לא על הזית לבדו
שנת 2010 באוכל, הייתה שנת השמנים בכלל ושמן הזית בפרט, לפחות לפי התערוכה. אי אפשר היה להתעלם מכל דוכני שמן הזית והשמנים המיוחדים האחרים שהציגו בתערוכה, אי אפשר היה להתקדם בתערוכה מבלי "להחליק" על איזה שמן או להריח את הארומה שלו באוויר ולבוא לטעום ולהתרשם. היו בתערוכה כל-כך הרבה שמנים שהשמנמנ.ים לא יכלו שלא להרגיש קצת בבית. למעשה, הם אמנם לא רוכזו במתחם משלהם אבל לתחושתנו היו שם לא פחות מותגי שמן מאשר מותגי יינות שונים במתחם היין. הגדילו לעשות החבר'ה מיד מרדכי עם דוכן ענק ומרשים, במרכזו עץ זית אמיתי שהם הביאו מהבית והמון נציגים שנתנו לטעום את השמן זית מתוצרתם בצורה ייסודית שמזכירה מאוד טעימת יין, ככה בדיוק מעלים את מיקומו של שמן הזית בעולם המזון וככה בדיוק בונים מותג. היה מעניין לחוות טעימת שמן זית כמו שצריך וגם הטעם של השמן של יד מרדכי היה מצויין. התרשמנו מאוד גם מהדוכן הקטן והמזמין של מסיק, השמנים של קיבוץ מגל והטעמים המצויינים של הזנים השונים של השמן שלהם. שמחנו לא פחות, להכיר שמן חדש וטעים, שמן ארגן שמיוצר מאגוזי עץ הארגן, שמן ארומטי וטעים מאוד, שמתאים מאוד לתיבול סלטים ונחשב לבעל סגולות רפואיות. לצערנו, השמן בלתי נגיש בעליל במחירו, משהו כמו 250 ש"ח לבקבוק קטן ולכן לא ממש פונה לציבור הרחב. עדיין, היה מענין לטעום שמן שנמצא בסקלה הגבוהה של היוקרה.
גדול ונוצץ
החנויות המתמחות הלכו וכבשו את הארץ בשנים האחרונות וסיפקו חוויה אחרת של קניה של גאדג'טים, מוצרי מטבח ומזון. באותה צורה, הצליחו הרשתות האלו, "לגעת באוכל", "Spices" ו"Domo" לספק חוויה של כוח וצבעים בתערוכה עצמה. הדוכנים שלהם היו מדהימים ביופיים וכללו מכל הטוב שיש לרשתות האלו להציע. הגדילו לעשות בעינינו "לגעת באוכל" שהביאו שף שבישל מול הקהל הרחב והפך את הדוכן שלהם למוקד משיכה. אמנם הרשתות האלו לא היו זרות עבורנו, אבל נהנינו מאוד ממפגן הכוח והעיצוב היפהפה של הדוכנים שלהם ואין ספק שההצלחה של הרשתות האלו, שהן לא תמיד זולות ומחזיקות גם את מיטב הציוד, מעיד טוב מכל על התפתחותו של עולם הבישול והאוכל בשנים האחרונות. לצד הרשתות המוכרות, גם חברת "חידושים" פתחה דוכן מרשים של גאדג'טים וחנות הסכינים ומוצרי המטבח "דב לובלינסקי" הרימה דוכן מרשים שמשך הרבה לקוחות בגלל מוכר שהתחפש בצורה משוגעת ומשך אנשים לבוא ולראות את הגאדג'טים והסכינים בדוכן. ללא ספק גימיק שהצליח.
פורצי דרך
אחד התחומים שמצאנו הכי לוקה בחסר תערוכה, היה נוכחותם של דוכנים של מסעדות. המסעדה היחידה שהתייצבה היא מסעדת "קוצ'ינה תמר" שכנראה ראתה לפני כולם שהתערוכה הזו הולכת להפוך לתערוכה עם נוכחות חובה. שמחנו לראות שמישהו הקדים את כולם והעובדה שהמסעדה בישלה במקום מנות מתפריטה, מנות קטנות במחיר בינוני, הפכה את הדוכן למוקד עליה לרגל, גם בגלל שלא היו בתערוכה הרבה אפשרויות אכילה מסודרות ואיכותיות, דבר שישתפר מעצמו ברגע שעוד מסעדות יצטרפו לתערוכה בשנים הבאות.
הדור הבא
אמנם אנחנו כבר מכירים אותם, אבל היה טוב לראות את הדוכן הנוצץ של "פיין קוק" של השף יאיר פיינברג עם התרמומיקס המדובר כל-כך בשנים האחרונות, שמחירו שסובב את ה6000-6500 הפך אותו למוצר נחשק ויוקרתי. אחת מחברות השמנמנ.ים כבר זכתה להגשים את החלום ולאבזר את מטבחה בתרמומיקס שהוא שילוב של מיקסר ומעבד מזון דיגיטלי. בתערוכה הוצג בדוכן, המוצר הביתי היוקרתי החדש, מכשיר בישול בואקום, שמאפשר בישול בחום קבוע, איטי שהתוצאה שלו היא בישול אחיד מאוד ומיוחד. זכינו לטעום שום קונפי שהוכן שם עם שמן איכותי במיוחד וקוביות בטטה שנראו קשות מבחוץ אבל רכות להפליא מבפנים. הדברים שבושלו שם נראו והרגישו אחרת מכל מה שפגשנו לפני כן וחוויות מסוג זה, הן מה שאנחנו מחפשים כשאנחנו הולכים לאכול. בהחלט מדובר במכשיר מתקדם ומעניין מבחינת יכולותיו שמספק חוויה אחרת. אנחנו לא יודעים אם בגלל המחיר הוא יהיה בכל בית, אבל היינו שמחים לפגוש אותו במסעדות יותר ויותר.
עוד כמה איזכורים
קצרה היריעה מלהזכיר את כל מה שראינו ובכל זאת נוסיף עוד כמה מילים על עסקים שגרמו לנו לעצור מול הדוכן שלהם ולהתרשם, משהו שאינו דבר של מה בכך בצפיפות שהייתה בתערוכה, שגם היא משהו שחייבים לשפר בשנים הבאות. בראש ובראשונה נציין את החבר'ה מ"בני דרום" שהציעו צנצנות של חציל על האש, פלפלים ורטבים שונים בלי חומרים משמרים. מוצרים בעלי טעם מצויין שנשמרים באופן מפתיע לאורך זמן כל עוד לא פותחים את הצנצנת. התרשמנו מאוד. התרשמנו גם מהדוכן של בירדי המומחים לבירה שהיו שוב נציגים בודדים של חנויות משקאות שונים מיין, היינו שמחים לראות גם כמה מבשלות בירה מקומיות מצטרפות לחגיגה. התרשמנו גם מהדוכן המקצועי של חברת GAGGIA שהציגה את מכונות הקפה והגלידה המעולות שלה ומהדוכן המקסים של חוות השמפיניון במושב זרעית. גם מדוכן הגבינות של עין כמונים, היה קשה להתעלם והארומות באיזור היו נפלאות. שמחנו לראות גם את הדוכן של אופק חדש, נציגים בודדים מדי של תחום האוכל הבריא, שהביאו שפית שהדגימה כיצד לבשל יותר בריא, בהחלט כיוון מרענן שהיה מקום להדגישו יותר בתערוכה. גם הדוכן של GURO יזמות, יבואן של כלי ברזל יצוק וכדים יפניים היה מדהים ביופיו והראה שיש גם כלי ברזל ומחבתות בשר במחירים סביר. התרשמנו מאוד גם ממתחם היין והמרעיון המבריק למכור כרטיס טעימות שאיפשר לטעום מכל הדוכנים ומן הסתם הקל עליהם לתת יינות משובחים יותר לטעימה. המתחם היה יפה מאוד ועוצב בצורה מרווחת וטובה, מה שיצר גם את האווירה הנכונה לטעימות, הרחק מהמולת שאר הדוכנים.
מסכמ.ים
זו הייתה השנה הראשונה לתערוכה ואי אפשר לצפות שהכול יעבוד כבר בשנה הראשונה. מבחינתנו התערוכה היא הצלחה גדולה ואין כל ספק שבשנים הבאות כולם ירצו להציג שם. זוהי תחילתה של מסורת חשובה ששמה את עולם הבישול ואוהבי המזון במקום הראוי לו, במקביל להתפתחותו הכבירה והפופולריות שלו בשנים האחרונות. אהבנו מאוד את המגוון שהתערוכה הציעה, את המופעים הפתוחים, ההרצאות הפתוחות והסדנאות עומק בתשלום, שנערכו בחדר שקוף ואפשרו הצצה למה שקורה בפנים. גם מבחינת המציגים היה מגוון גדול יחסית לפעם ראשונה אם כי כאן, כמו שציינו במהלך הסיכום, יש מקום לשלב עוד מסעדות, עוד יותר מגוון של מוצרי גלם לבישול ועוד דוכני משקאות, מעבר ליין. הסדנאות בתשלום היו מועטות מדי והיינו רוצים לראות בשנים הבאות, מספר גדול בהרבה של סדנאות, אולי בשלושה מוקדים שונים כדי שעוד פודיס יוכלו לחוות את הצד היותר לימודי של התערוכה. כשעמדנו בכניסה לסדנאות רבים עברו ושאלו אם אפשר להצטרף או להירשם לסדנה אחרת ונאלצו להגיד להם שלא. זה רק מראה שיש ביקוש להרבה יותר. המופע המרכזי בהנחיית מיכל אנסקי היה מרשים ומיוחד אבל היה קצת קשה לעקוב אחריו כי הוא היה במרכז ההמולה, יש מקום להפרידו קצת יותר מהרעש מסביב בשנים הבאות. אבל מעל הכול יש צורך בהגדלת המרחב, התערוכה הייתה פשוט צפופה מדי וגם ההפרדה לשני אולמות קצת בלבלה. אולם אחד ענק ומרווח, יהיה מוצלח בהרבה. כל אלו כמה טיפים קטנים, יחסית לפעם הראשונה המארגנים יכולים להיות מאוד מרוצים. נראה כי החלה פה מסורת רבת שנים שנשמח להיות שותפים בה גם בשנים הבאות.
בשורה התחתונה, מאוד נהנינו לבוא ולחוות את הצבעים והטעמים והכי נהנינו לפגוש אוהבי מזון כמונו ואת האנשים שמאחורי המותגים והעסקים. התרגשנו לראות עסקים משפחתיים קטנים שהסיפור שלהם ריגש אותנו והביא אותנו לכתוב עליהם, אבל הכי שמחנו לפגוש אותכם, הקוראים שלנו שבטח התחבאו בין הדוכנים השונים.
לצפייה בתמונות מהתערוכה באיכות גבוהה, ליחצו כאן
להתראות בשנים הבאות
שמנמנ.ים
