כן כן, אני עדיין בשוונג איטלקי. אז מראש אני מתנצלת. תנו לי עוד חודש ואני חוזרת לשאר המדינות.

והפעם, אחד התענוגות היותר איטלקיים - פיצה.

יצא לי לשאול לא פעם ולא פעמיים כמה איטלקים, איזו פיצה הם הכי אוהבים. ובואו נאמר שהויכוח היה בין הפיצה הרומאית לפיצה הנאפוליטנית. אבל אין לאף אחד ויכוח מהיכן הגיעה הפיצה באיטליה. נאפולי. את הפיצה המפורסמת ביותר, המרגריטה, המציאו בנאפולי בזכות מלכת איטליה, מרגריטה מסבויה. ועל כן יש לאיטלקים כבוד לפיצה הנאפוליטנית. 

ועכשיו הגיע הזמן שגם לנו יהיה.

בשנים האחרונות הטביעו את חותמן הפיצות הדקות. הישראלים ובינהם אני, התחברו מאד לאותו בצק קריספי, דקיק שהוריד מאיתו כל נקיפות מצפון ונתן לנו יכולת לחסל מגש שלם ללא ניד עפעף. גם כניסתו של טוני וספה ושכמותו שהעבו מעט את הבצק השאירו אותנו יותר בסגנון הרומאי.

אז תתכוננו לנסות חלק אחר מהמגף האיטלקי. ואני אומרת, בואו עם ראש פתוח.

דה פפה

ממש ליד הדיינר המצוין של הג'וצה פתחו ג'וספה, שף מנאפולי ואישתו הישראלית שירה, מקום קטנטנן עם פוטינציאל גדול. "דה פפה". למי שהיה באיטליה וגם למי שלא, המקום כולו ישדר פיצרייה איטלקית.

המון חמימות, מין באלאגן של צבעוניות, נורות מנצנצנות, בקבוקי יין, הרבה דוברי איטלקית וריח של בצק ועגבניות שאופף את כל המקום. אין טיפה של יומרנות או פוזה, אין תחושה של ישראליות. הכל עוד מרגיש קצת חו"ל ובתקווה שככה זה גם ישאר.

הבצק? שונה. שונה למי שרגיל לפיצות שיש היום. הבצק נאפה ללא טיפה של שמן ויש בו מין אווריריות של פיתה.

הרוטב? עגבניות קלופות מרוסקות ולא יותר. נוטה יותר לכיוון הטרי, ממש מבושל קמעה והתחושה החמצמצה של העגבניות עוד מורגשת שם ובגלל זה הוא לא ממש נספג כולו בבצק אלא יותר .. מונח עליו.

הגודל? בין אישית לזוגית.

בכלל, ג'וספה דוגל בשיטת ה"קפל ונגוס", עיזבו אתכם מסלייסים, פשוט קפלו חלק מהפיצה ותאכלו.

אז תפסתי את הבחור, צמתי מארוחת הצהריים והתייצבתי לראות על מה מדובר.

האיטלקי שלנו לא מצא עדיין את היין שהוא רוצה ועל כן אתם עלולים למצוא כל יום סוג של יין איטלקי אחר. אז בואו נקווה שהוא ימצא בקרוב.

מבחן המרגריטה

אנחנו התמקמנו עם 2 כוסות סנגרייה כיפייות והתחלנו עם מבחן המרגריטה שמבחינתי זו הפיצה הכי חשובה. והתוצאה - מצויינת. רוטב עשיר וגס, מוצרלה טרייה, פרמג'אנו אפילו את הטעם של שמן הזית המצויין הרגישו. לוקח כמה דקות להתרגל למרקם של הבצק אבל כל התחושה היא מאד טעימה ומאד רעננה. מחיר -44 שקל. 

אבל אני מודה שאני טיפוס של תוספות. שימו לי קצת שינקן, הרבה אנשובי, פזרו קצת זיתים משובחים ותנו לי בבזיליקום ואני בחורה מעונגת.

אז התענגתי.. ועם הרבה קולות, על פיצת "נאפוליטנה" שמבוססת על אותה מרגריטה אבל עם אנשובי משובח של אורטז, הרבה שום ואורגנו, מלח ים והרבה בזיליקום טרי. מצויין, הייתי מפנקת יותר באנשובי. מחיר 48 שקל

בעודי מוציאה קולות עינוג, התעמק הגברבר בפיצת "capricciosa" שאני מודה שהייתי חייבת לגנוב ממנה חתיכה כי היא נראתה פשוט מגרה, מאד עשירה, על בסיס המרגריטה ומעל חתיכות של ארטישוק, זיתי גאטה, פטריות ופרוסות האם. הטעמים לא דומיננטיים ומשתלבים מצויין. אני הוספתי קצת שמן זית חריף לתיבול העניין. מחיר 49 שקל

בירור מהיר גילה עוד כמה פנינות בתפריט שאני חייבת לבוא לבדוק בביקור הבא, פיצה עם ריקוטה ובשר כבוש בתבלינים, פיצה ספייסית עם נקניקיה איטלקית, פיצת פסטו וארטישוק והבטחה לטעמים שישתנו כל שבוע.

לקינוחים פחות היה לנו כח אבל ג'וספה התעקש שנטעם פיצת נוטלה (24 שקל). וביננו, כמה רע יכול להיות בצק עם שוקולד?.. אבל בעיקרון יש גם סופלה שוקולד וטירמיסו, מבטיחה להגיע לזה בפעם הבאה. את הלילה סגרנו באספרסו עם סמבוקה (17) ובגראפה (23).

המקום מוכר פיצה מצויינת ואווירה, הרבה אווירה שזה חלק בלתי נפרד מחווית האוכל.  המחירים סבירים, מחירי האלכוהול נמוכים ובשלב הזה יש המון פינוקים שג'וספה מפזר.

שווה לנסות אותה ואז להחליט, לדעתי לא תתאכזבו.

אבן גבירול 14 . טלפון 03-6424740

גוסטו - מסתבר שזו הפיצה הטובה בתל-אביב