אחרי הפסקה בגלל תקופה עמוסה, פינת המתכונים הפשוטים להכנה חוזרת. פינה שמיועדת גם, אבל לא רק, למתוסכלי מטבח או אנשים שאין להם זמן לעמוד שעות במטבח, מנות מהירות להכנה, פשוטות, אבל טעימות להפליא. 
המהנה הזו ספציפית, היא המנה שאני מכין הכי הרבה בבית שלי, המנה האהובה עלי והיא מתאימה גם לילדים לפי הבדיקה על הבת שלי שמתלקקת ממנה. היא אמנם מנה קצת מתובלת אבל גם זה טוב וילדים שמלמדים אותם לאכול מתובל בבית, אוהבים גם אוכל מתובל. בקיצור, מומלץ בחום.

לקריאת ההמשך...

מי מכם שאוהב לאכול (והרי כנראה לא הייתם כאן אם לא הייתם אוהבים לאכול, לא?) ועדיין מנסה לרדת במשקל או לשמור על משקל הגיוני, יודע שהאלגוריתם בעולם הזה הוא מאוד פשוט - ככל שזה יותר טעים, זה יותר משמין. אחד האתגרים הגדולים ביותר בתהליך הירידה במשקל שלי בשנים האחרונות (ירדתי בערך 25 ק"ג) היה למצוא מתכונים טעימים ולהשאיר אותם טעימים תוך כדי הורדת כמות הקלוריות. בסיכומו של דבר זה לא מסובך, ברגע שמבינים שלא באמת צריך להשתמש בכוס שמן בכל מתכון, ואפשר להשתמש גם בחומרי גלם טובים וגם בכלי עבודה נכונים (יש לי מחבת מתוצרת Woll, שהיא יקרה להחריד אבל שווה כל שקל מאחר והיא לא דורשת שימוש בשמן בכלל) בכדי לקבל תוצאות מעולות בלי ייסורי המצפון הנלווים לאוכל "טעים אך משמין".

דווקא רוטב הפסטה שאני כותב עליו בפוסט, נמצא אצלי במטבח לא מעט שנים לפני תחילת הדיאטה - רוטב שמנתי מאוד, קרמי, עשיר, טעים - וכל זה מקישואים וחלב דל שומן.

אז יאללה - הפעם לא צריך לוותר על טעם בכדי לוותר על ייסורי המצפון - פסטה ברוטב קישואים קטיפתי.

לקריאת הפוסט המקורי של יובל

מסתבר שיש תנועה הולכת וגוברת של אוהבי פתיתים מתוסכלים אנונימוס. מתוסכלים כי אהבתם הגדולה לפתיתים, לא באה על סיפוקה והם לא יכולים למצוא מקום לאכול בו פתיתים לצד שניצל גדול ועסיסי, ככה כמו בבית אבל לא בדיוק כמו. בסופו של יום, אין בנמצא מסעדות כאלו, אם זה בגלל הפשטות, אם זה בגלל שאי אפשר להפתיע יותר מדי עם פתיתים, אבל השורה התחתונה היא שקבוצה גדולה של אוהבי פתיתים לא באה על סיפוקה, אלא אם כן היא מלכלכת את הידיים בעצמה ומכינה פתיתים בבית.

בדיוק לקבוצה זו מיועד המתכון הבא, מתכון קצת יותר מורכב מזה שכתוב על השקית, אבל עדיין פשוט למדי ומצד שני מתכון שמבטיח שהפתיתים לא ידבקו לך לסיר והבית לא ישרף אם תשכח לכבות את האש בזמן.

לקריאת ההמשך...

בתערוכת מבשלים פגשתי לראשונה את מיכל בראל מפסטה דלה קזה, שהייתה חברת פייסבוק של שמנמנ.ים. שם יצא לנו לדבר ולי יצא לטעום את תוצרי הפסטה הטריים של העסק המשפחתי שלהם וזה הוביל לריאיון וכתבה בשמנמנ.ים על פסטה דלה קזה. 
כלשון הקלישאה, זו הייתה תחילתה של ידידות מופלאה. מאז יצא לנו לדבר פה ושם אונליין, לא יותר מזה והנה ערב אחד לפני כמה ימים, מיכל עלתה מולי בג'יטוק לשיחת חולין כלשהי והגענו לדבר על הפסטה בטעם שום מתוצרתם, שנתקעה אצלנו בפריזר יותר מדי חודשים, בגלל שאי אפשר היה לראות ממטר מרוב פתיתים על הצלחת שלנו. 
דבר אחד הוביל לאחר והצלחתי להוציא מראשה הקודח, שעמוס בידע מופלא על אוכל איטלקי, את המתכון הבא שהומצא עבורי באותו רגע ונכתב שורה אחר שורה בג'יטוק. שלא תחשבו שעשיתי לה חיים קלים, הדרישה הייתה למתכון לפסטה שום שיכלול גם עוף, קרניבור שכמותי. אחרי שהכנתי את המנה והיא הייתה טעימה להפליא, החלטתי שאני פשוט חייב לשתף אתכם במתכון של מיכל.

לקריאת ההמשך...