מתוק.ים

מהר לפני שיגמר

יולי 7 2010

אני אוהבת עוגות פשוטות של קיץ, כאלה שמכינים בכמה דקות מהירות, עם פירות קיציים, שקדים והרבה דברים טובים. משמש הוא אחד מפירות הקיץ האהובים עלי, ולמרות עונתו הקצרצרה אני תמיד מספיקה להכין איתו מאפה או שניים במהלך הקיץ, ותמיד מחכה בכליון עיניים לשנה הבאה, בה הוא שוב יהיה עסיסי ונהדר. יש משהו במשמש שהופך אותו לפרי המושלם לעוגות; העסיסיות שלו לא מתבטאת בדרך כלל ברכות יתר, מה שגורם למשמש לא לאבד מצורתו גם במהלך האפייה. הטיפול בו הוא פשוט, מאחר ולא צריך לקלף אותו, אלא רק לחצות ולחתוך, והוא פשוט טעים!

לפני כשבועיים פרסמה הילה אלפרט מתכון לעוגת ריקוטה ומשמשים בעיתון "ישראל היום" של יום שישי. בדרך כלל אני ממש לא קוראת את העיתון הזה, בודאי שלא בימי שישי (בעיקר בשל העובדה שאני לא מקבלת אותו בצורה מסודרת), אך הפעם הייתי באוניברסיטה, לפני שיעור השלמה כזה או אחר, ובכניסה שכבו להם כמה עיתוני ישראל היום, ולקחתי אחד כדי להעביר את הזמן. עם הדפדוף המהיר גיליתי שיש שם מדור אוכל חביב ביותר שנכתב על ידי הילה אלפרט, אותה אני מאוד אוהבת.

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

טוויט:
מהר לפני שיגמר: עוגת שקדים, משמשים וריקוטה

זרעי קיץ

יוני 29 2010

זה כבר לא ממש מפתיע שלכל פגישה של נועה ושלי יש פן קולינרי מסוים, ולכן היה לנו ברור שהסיבוב בשוק יניב פירות, ולא רק במובן של מה שגדל בשדה. הדובדבנים עדין יקרים למדי בתקופה זו, אך באמת שלא יכולנו להתאפק ורכשנו קילו דובדבנים טעימים ומתוקים במחיר המופקע (?) של 18 שח'. עוד רכשנו פרג טחון וגם שלם, אגוזי מלך ונקטרינות עסיסיות של קיץ.

כבר בנסיעה לביתה של נועה התחלנו להריץ רעיונות למתוקים שנכין, ובאופן טלפתי ממש שתינו חשבנו על עוגת הפרג שפרסמה ענבל (פיית העוגיות), וידענו שנכין אותה. נועה הציעה לעשות לה גרסא נטולת גלוטן ועשירה בשקדים, מה שהניב עוגה מופלאה, עסיסית ונימוחה. חולי צליאק – הפוסט הזה מוקדש לכם!

את הדובדבנים התחלנו לחסל עוד באוטו, ובין דובדבן לדובדבן עוגת פירות הקיץ שלנו התחילה להתגבש. מבט מהיר במקרר של נועה הוסיף לעוגה מעבר לנקטרינות גם אפרסקים ותפוחי עץ. במהלך האפייה הבית התמלא בריחות מטורפים של פירות, וניל וקינמון, ומבלי לתת בה ביס אחד, ידענו שיש לנו עוגה מנצחת ביד.

התמונות צולמו ע"י נועה המהממת, תודה! :)

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

טוויט:
שתי עוגות בחושות וקלילות, לא תכינו?

עוגת גזר ואגוזי מלך

יוני 16 2010

השבוע התחילה תקופת הבחינות באוניברסיטה, והתקופה הזאת, מעבר ללחץ וללימודים האינסופיים שמתלווים אליה, מסמלת עבורי את כל המאכלים הפשוטים, שמתקתקים תוך דקות ויש ארוחה. לכל זה מתווספת העובדה שהגיע הקיץ, ופשוט אין כוח להשקיע יותר מדי, ורוצים את הדברים הפשוטים והמהירים. אבל גם בתקופת הבחינות צריך להתפנק מדי פעם, וזה אפילו חיוני מאוד. כמובן שבתקופה הזאת הכוכבים הראשיים הם עוגות בחושות, עוגיות מהירות, וממתקי שוקולד זריזים. כל מה שמערבבים בקערה במינימום מאמץ ושולחים לתנור או למקפיא. כל מה שמהיר ומנחם.

את אהבתי לעוגות בחושות אתם בודאי כבר מכירים. בעיני אין על הפשטות הזאת, וכמה שהן פשוטות להכנה, העוגות האלה פשוט טעימות, והופכות סתם כוס קפה של אחרי הצהריים לעונג אמיתי. עוגת גזר היא אחת המועדפות עלי כבר שנים, ומהווה עוגה שהיא גם טעימה וגם עם הילה מסוימת של בריאות. אם נהיה כנים, היא לא באמת שיא הבריאות, אבל בהחלט מזינה יותר מעוגת מוס או פאי.

 

 

 

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

טוויט:
פשוטה וטעימה: עוגת גזר ואגוזי מלך

בריוש שוקולד לבן וסוכר גבישי

יוני 7 2010

בצק בריוש הוא מפונק ביותר. אם חשבתם שבצק קרואסון הוא עתיר חמאה בכמויות בלתי הגיוניות בעליל (ולא פלא, נו, למה נראה לכם שמדובר במאפה טעים כל כך?), תחשבו שוב. בצק הבריוש עתיר חמאה לא פחות. מרוב שהבצק הזה עשיר בחמאה פשוט אי אפשר לעבוד איתו בטמפרטורת החדר, והוא חייב להתקרר ולנוח במקרר לפחות כמה שעות טובות עד שנוגעים בו בכלל. אני אוהבת להכין ממנו את הבריושים האישיים האלה, שהם ספק לחמניות חמאה ממכרות – ספק עוגות אישיות, טעימות ומספקות.

 



לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

טוויט:
בריוש שוקולד לבן וסוכר גבישי - לבוקר טוב באמת!

עוגת גבינה בשתי גרסאות

יוני 2 2010

את העוגה הזאת הכנתי לפני כשבועיים לתחרות מתכוני עוגות גבינה במקום העבודה של החצי. בתחילה כלל לא רציתי להשתתף, אך לאחר תחינותיו הממושכות של מר חצי נעתרתי לבקשתו והכנתי את העוגה הבאה. היא זכתה במקום הראשון, ונמסר שהייתה מצוינת. אני נוטה להאמין – עם רכיבים כאלה לא יכולה לצאת עוגה לא טעימה.

 

 


 


לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

טוויט:
עוגת גבינה אפויה בשתי גרסאות

נא לקרוש! (או: מי מפחד מג'לטין)

מאי 24 2010

עבודה עם ג'לטין היא לא באמת מסובכת כפי שנדמה. ברגע ששומרים על כמה כללי ברזל די פשוטים, הוא הופך מאויב לאוהב. אחד הפחדים הנפוצים בעבודה עם ג'לטין היא היווצרותם של גושי ג'לטין מגעילים במיוחד בתוך התערובת. הסיבה להיווצרותם היא פשוט הוספה מהירה ולא הדרגתית של הג'לטין אל תוך המסה אותה רוצים לייצב. תחשבו על זה – בדיוק כשם שלא מכניסים חלמונים אל תוך נוזל רותח מבלי להשוות טמפרטורות, כך גם לא מכניסים את הג'לטין, שמיד מתגבש, אם לא "מרגילים" אותו קודם לתערובת. יש עוד פחדים רבים, כל אחד וסיבותיו הוא, אך באמת שברגע שפשוט עובדים בצורה נכונה, אין שום סיבה שהג'לטין יהפוך לגושים/ לא יקרש/ יסריח את כל המטבח (מחקו את המיותר).

ג'לטין – כללי הברזל!

  1. את גרגרי הג'לטין משרים במים קרים ולעולם לא חמים. חום יתר פוגע ביכולת הקרישה.
  2. כמות המים ביחס לכמות הג'לטין צריכה להיות 5:1. זאת אומרת – על כל גרם אחד של ג'לטין מוסיפים 5 גר' (או מ"ל) של מים.
  3. מניחים לג'לטין לספוח את כל המים לפני שנוגעים בו בכלל. בסופו של דבר, לפני ההמסה, הם צריכים להיראות כמו גרגרי סיליקון תפוחים ושקופים.
  4. את הג'לטין ממיסים בחום נמוך מעל בן מארי כמה שניות (או במיקרו, למשך 10-15 שניות בלבד). הוא צריך להימס, אך לעולם לא להגיע לרתיחה; ג'לטין שמגיע לרתיחה מאבד מיכולת הקרישה שלו מעבר להיותו מסריח ברמות בלתי נסבלות.
  5. לפני איחוד הג'לטין עם התערובת אותה רוצים לייצב, מוסיפים אל הג'לטין המומס כמה כפות מהתערובת ומערבבים היטב. זה יבטיח הומוגניות מלאה של התערובת בערבוב עם המסה כולה.
  6. אופציונלי למי שלא בטוח בעצמו: מסננים את הג'לטין המומס לאחר ערבובו עם חלק מהתערובת, לפני הקיפול הסופי. זה יבטיח מרקם חלק ונטול גושים בודאות.
  7. לאחר שמקפלים אל תוך התערובת את הג'לטין (שעורבב במעט מהתערובת קודם לכן), יש לעבוד בצורה מהירה ולא להתפנות לעיסוקים אחרים. הג'לטין מתחיל את פעולת הקרישה ככל שהתערובת מתקררת, ולכן כדאי לעבוד מהר.

ועכשיו כשאתם כבר יודעים בדיוק כיצד לעבוד עם ג'לטין, ממש לא אמורה להיות לכם בעיה להכין את הטירמיסו הזה. על תחתית של בישקוטים (קנויים, כן כן), הספוגה בתערובת אספרסו ובייליס, מונחת תערובת טירמיסו משגעת וטעימה. כדי להוסיף חטא על פשע (מה לעשות – הקלוריות חוגגות בטירמיסו), הוספתי שכבה דקה של קצפת המזולפת בצורת תלוליות. יצא טעים בצורה באמת לא חוקית. זהירות: עוגת יישורים לפניכם :-)


לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

טוויט:
מי מפחד מג'לטין? כמה כלל.ים + טיפ.ים לעבודה נכונה וגם מתכון מעולה לטירמיסו

ששש... שטרודל!

מאי 9 2010

לפני כשלושה שבועות ביקרתי בתערוכת "מבשלים", במהלכה התקיימו כמה סדנאות בישול ואפייה עם שפים וקונדיטורים מוערכים בישראל. אחת מהסדנאות אליהן נרשמתי הייתה סדנת שטרודל עם הקונדיטור מיכה גינטר. למי שלא מכיר, מדובר באחד מהקונדיטורים הותיקים ביותר בארץ, שכיום מתפקד כקונדיטור הראשי של רשת מלונות דן, וגם מעביר קורסים וסדנאות. אבל עזבו אתכם מעובדות טריוויה פשוטות – בשורה התחתונה מדובר באחד הקונדיטורים המוכשרים והמדויקים ביותר בארץ, ומעבר לזה באדם נחמד ומורה מצוין.

באותו סוף שבוע השטרודל כבר היה עוגת השבת שלנו, ועשיתי "שידור חוזר" בבית, עם מלית קצת שונה של תפוחים ודובדבנים. גם בבית, עם ההקפדה על זמני המנוחה והכנת המלית יום מראש (כדי שהפרי יפריש את המיץ וכך השטרודל ישאר פריך ולא סמרטוטי לאחר האפייה) – מדובר במאפה שדי קל להכין. את הבצק מכינים במספר דקות של לישה (אפשר בעזרת הידיים וכמובן גם במיקסר – מה שנוח לכם). משמנים את הבצק במעט שמן או חמאה מומסת ונותנים לו לנוח כשעתיים לפני שנוגעים בו.

את המלית מכינים יום מראש, ואין צורך אפילו לבשל אותה. מניחים בקערה את קוביות התפוחים (או הפירות האחרים) ביחד עם סוכר, מיץ לימון וקצת תבלינים, ושומרים לילה במקרר. לפני שממלאים את השטרודל סוחטים חזק את הפירות מהמיץ שהפרישו וממלאים בשורה הדוקה.  לאחר הגלגול מורחים את השטרודל בחמאה מומסת (עניין שיחזור על עצמו עוד פעמיים – שלוש תוך כדי אפייה), ואופים. הריח כבר יטריף לכם את כל החושים, תאמינו לי.

 

 

התמונה צולמה ע"י רותם פרץ מאתר "קולינריה"

 

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

טוויט:
לקראת הקיץ - מגלגל.ים שטרודל ואופ.ים!

על ימי הולדת וממתקים

מאי 3 2010

מסיבות יום הולדת זה דבר שנוי במחלוקת בעיני. אני לא חובבת מסיבות גדולה, בטח לא מסיבות ענק, אבל לפעמים זה נחמד קצת לצאת מהשגרה, ולעשות דברים אחרים מסתם לשבת בפאב, ללכת לקולנוע או לאכול במסעדה. יום הולדת עגול הוא בהחלט סיבה למסיבה, ועל אחת כמה וכמה – מסיבה שווה, עם אנשים אהובים, אלכוהול, וקצת נשנושים ומתוקים.

בכל שנה אני נוהגת לשלוח עם החצי עוגת יום הולדת מעשה ידי מקום עבודתו. השנה הכנתי עוגת גבינה עם תותים מזוגגים, אותה אתם כבר מכירים. למסיבה עצמה אני לא מתכוונת להכין עוגה של ממש, אלא יותר בגדר "נשנושים קטנים ולא ממש מלכלכים, שילוו טוב את הבירה/ אלכוהול". אחד המתוקים המתאימים ביותר למקרים כאלה לטעמי, זה פאדג' שוקולד; קוביות דחוסות ומתוקות של שוקולד, שאם מוסיפים לתוכן גם אגוזים כלשהם, הן נראות פשוט נהדר. הפאדג' הזה מתאים גם בתור מתנה קטנה ומתוקה, אם אורזים אותו בשקית צלופן וקושרים בסרט יפה. מי יגיד לא לממתק שוקולד שכזה?

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

טוויט:
פאדג' שוקולד עם פיסטוקים שלמים, קל ומהיר!

תות.ים בצנצנת

אפר' 29 2010

פעם לא אהבתי תותים. משהו במרקם ובטעם לגמרי לא התאים לי, ופשוט לא הייתי מסוגלת לאכול את הפרי הזה. פירות יער דווקא אהבתי, ועד היום אני חובבת מושבעת של פטל, אוכמניות ודובדבנים. לא רק שהפירות האלה כל כך יפים, משהו בעסיסיות שלהם וכמובן בטעם החמצמץ והמיוחד, הופך אותם לאהובים עלי מאוד.

היום אני ותותים כבר חברים ממש טובים (כפי שניתן לראות), אני לא כל כך יכולה להסביר מה הוביל לאהבה הפתאומית (יחסית) הזאת, אבל זה פרי פשוט נהדר. כל החורף אני מוצאת את עצמי במרדף אחר התותים המושלמים, חושבת מה להכין איתם הפעם. השבוע קצת "התפרעתי", ובגלל שהתותים כבר כל כך זולים, החלטתי לקנות כמות די גדולה ולהכין קונפיטורת תותים ביתית. בקרוב כבר לא ישארו תותים, אבל הקונפיטורה תשאיר זיכרון מתוק מהם, עד החורף הבא.

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

טוויט:
אוטוטו נגמרת עונת התות.ים - לא תשמרו קצת בצנצנת לשנה הבאה?

במיוחד לפסח: מקרונ.ים

מרץ 23 2010

על יום המקרון העולמי שמעתם? תכלס, מדובר בסתם יום שמציין את האהבה העולמית לעוגיה-פטיפור המהמם הזה. בלי שום קשר מקרונים זו גם עוגיה נפלאה כשרה לפסח. לא עוד עוגיות חנק של בוטנים או קוקוס, אלא מקרונים ענוגים, תפוחים ומענגים, בטעמי קקאו וקוקוס... אתם עוד כאן?

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

טוויט:
שמנמנ.ית מתוק.ים מכינה מקרונ.ים, והם אפילו כשרים לפסח. לא תכינו?