איטלקי

פיסת פוקאצ'ה ספוגת שמן זית ועליה כמה סלייסים של פרושוטו, פקורינו מיושנת ועגבניה טרייה.. ביננו, מה עוד בחורה יכולה לרצות??? אה! סרדינים במלח - המעדניה של פרונטו

אוג' 4 2011

 

אחד הדברים הכי כייפים שאני זוכרת מאיטליה, היה הסיור היומי במעדניות, הטעימות של הנקניק, הפוקצ'ה שהרגע יצאה, הכריך שהייתי לוקחת לדרך, חתיכות הגבינה שהייתי זוללת בכל דוכן והנזק הכספי שהייתי יוצאת אחרי זה עם כל הקניות. אבל גם עם חיוך ענק של אושר.

 אם פעם בכל טיול הייתי חוזרת עם שלל של קופסאות שימורים  של עגבניותארטישוקיםסרדיניםנקניקים וגבינותהיום לאט  לאטאפשר למצוא כמה מקומות  שיספקו לי את מאווי  האיטלקייםההולנדיים או הספרדייםעדיין אין כמו  המקוראבל התחליף, עד לטיסה הבאהבהחלט מצויין.

לקריאת ההמשך...

טוויט:

מל ומישל בערב כושל

נוב' 28 2010

mel & michelleמעשה שהיה כך היה
אני ואשתי החלטנו לחגוג את ערב יום הנישואים שלנו, הרביעי במספר, בארוחה רומנטית במל ומישל. האמת שהסיפור עצמו מתחיל עוד קודם, כאשר שמעתי מכל עבר דברים טובים על המקום כולל הצהרות על המסעדה האיטלקית הטובה ביותר בעיר, דבר שאינו עניין של מה בכך, משום שיש בעיר המון מסעדות איטלקיות טובות. איכשהו, האופי הרומנטי והמחירים הגבוהים גרמו לכך שלא יצא לי עדיין לאכול במל ומישל בעצמי. כמו בהרבה מקרים בזמן האחרון, תלוש באחד מאתרי הקניות עם 50% הנחה לתלוש בשווי 140 ₪, היווה עבורי את התירוץ ללכת לשם סוף סוף ושמרתי אותו במיוחד ליום הנישואים הקרב.

לקריאת ההמשך...

טוויט:
מל ומישל בערב כושל, ככה לא חוגגים יום נישואים

אמיצ'י, בגלל האוכל...

מאי 26 2010

עזבו אתכם ממי עזב את מי ולמה, תתרכזו באוכל (ובבר המקסים) כי אמיצ'י בגלגולה הנוכחי דורשת ביקור! שמנמן הפחמימות ביקר, התלהב והתאהב....

לקריאת הפוסט המקורי של רותם

טוויט:
שמנמן פחמימות מאמץ את אמיצ'י ללב

שמנמן נהנה להכיר - סופיצה SouPizza

מאי 5 2010

כמה כייף זה למצוא מקום קטן עם אוכל פשוט שעשוי טוב? שמנמן אחד הסתובב ביהודה הלוי ומצא נחמה פחמימתית בבית אוכל איטלקי מקסים ובלתי מתיימר, תכירו בבקשה את סופיצה.

נ.ב.

אל תפספסו את הפוקצ'ינה של המרק. חובה

לקריאת הפוסט המקורי של רותם

טוויט:
שמנמן נהנה להכיר - סופיצה SouPizza

פסטה דלה קזה, זרקור על תערוכת מבשלים

אפר' 25 2010

 

 

אדי האוכל והבישול של תערוכת מבשלים כבר שקעו אבל אנחנו נשארנו עם החוויה חקוקה בראש, בלב ובלשון. קשה היה קצת להכיל את כל המראות והדוכנים השונים ומה שהשאיר את הרושם בצורה החזקה ביותר זה המפגשים עם האנשים מאחורי המותגים, השיחות המעשירות ובעיקר אותם עסקים קטנים, משפחתיים ומיוחדים שמהם שמענו גם את הסיפור שמאחורי העסק. בעינינו, אלו היו הפנינים של התערוכה ורצינו להביא אותם ואת הסיפור שלהם לקדמת הבמה פה בבלוג, עבור מי שלא מכיר אותם או עבור מי שמכיר ולא שמע את הסיפור מאחורי. עסק כזה בדיוק הוא המפעל המשפחתי לייצור פסטה, פסטה דלה קזה.

בתערוכה עצמה יצא לנו לפגוש את מיכל בראל, בת המשפחה ולשמוע ממנה את הסיפור שמאחורי העסק בקצרה
לפני כתיבת כתבה זו, השלמתי מולה את הפרטים הקטנים אותם היה קשה לקלוט בהמולת התערוכה, על מנת להביא את הסיפור לקוראים.

לקריאת ההמשך...

טוויט:
פסטה דלה קזה, זרקור על תערוכת מבשלים

שמנמן פחמימות ממשיך להכות באיטלקיות העיר, והפעם בקפה איטליה

פבר' 7 2010

שמנמן אחד (מכור לפחמימות איטלקיות) מנסה עסקית בקפה איטליה וחושב שיש עסקיות מוצלחות יותר ובעיקר- איטלקיות מוצלחות יותר.

לקריאת ההמשך...

טוויט:
שמנמן מכור פחמימות ממשיך להכות באיטלקיות העיר, והפעם בקפה איטליה

שמנמן מחפש שורשים איטלקיים באמורה מיו

פבר' 1 2010
שמנמן אחד חושב שהוא היה איטלקי בגלגול הקודם, אחרת איך תסבירו את חיבתו הלא פרופורציונלית לפחמימות האיטלקיות?! בכל מקרה, הפעם הוא נכנס לממלכה האיטלקית אמורה מיו לארוחת טעימות גדולה, משובחת ומלאה כל טוב. לא תגיעו החורף לאיטליה?לא נורא, סעו לאבן גבירול...

לקריאת ההמשך...

טוויט:
שמנמן אחד בממלכת הפחמימות האיטלקית אמורה מיו, אל תשאלו איך הוא יצא משם...