אחד הדברים הכי כייפים שאני זוכרת מאיטליה, היה הסיור היומי במעדניות, הטעימות של הנקניק, הפוקצ'ה שהרגע יצאה, הכריך שהייתי לוקחת לדרך, חתיכות הגבינה שהייתי זוללת בכל דוכן והנזק הכספי שהייתי יוצאת אחרי זה עם כל הקניות. אבל גם עם חיוך ענק של אושר.
אם פעם בכל טיול הייתי חוזרת עם שלל של קופסאות שימורים של עגבניות, ארטישוקים, סרדינים, נקניקים וגבינות, היום לאט לאט, אפשר למצוא כמה מקומות שיספקו לי את מאווי האיטלקיים, ההולנדיים או הספרדיים, עדיין אין כמו המקור, אבל התחליף, עד לטיסה הבאה, בהחלט מצויין.
מעשה שהיה כך היה




