פעם לא אהבתי תותים. משהו במרקם ובטעם לגמרי לא התאים לי, ופשוט לא הייתי מסוגלת לאכול את הפרי הזה. פירות יער דווקא אהבתי, ועד היום אני חובבת מושבעת של פטל, אוכמניות ודובדבנים. לא רק שהפירות האלה כל כך יפים, משהו בעסיסיות שלהם וכמובן בטעם החמצמץ והמיוחד, הופך אותם לאהובים עלי מאוד.

היום אני ותותים כבר חברים ממש טובים (כפי שניתן לראות), אני לא כל כך יכולה להסביר מה הוביל לאהבה הפתאומית (יחסית) הזאת, אבל זה פרי פשוט נהדר. כל החורף אני מוצאת את עצמי במרדף אחר התותים המושלמים, חושבת מה להכין איתם הפעם. השבוע קצת "התפרעתי", ובגלל שהתותים כבר כל כך זולים, החלטתי לקנות כמות די גדולה ולהכין קונפיטורת תותים ביתית. בקרוב כבר לא ישארו תותים, אבל הקונפיטורה תשאיר זיכרון מתוק מהם, עד החורף הבא.

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

זהו פוסט של חורף, אפילו שלגמרי קיץ בחוץ. בננות מסמלות עבורי את פרי החורף האולטימטיבי מאז ומתמיד. לא שתותים לא (שכבודם במקומם מונח), אבל לנצח תהיה לבננות פינה חמה אצלי בלב. עוגת בננות זו אחת העוגות האהובות עלי בחורף, ובאמת שקשה לפספס איתה. הפעם הלכתי על מאפינס בננות ושוקולד מריר-מריר, שמכינים במהירות, אופים אפייה קצרה ותוך דקות יש ריח משכר בבית של בננות אפויות, שוקולד, קינמון ווניל. רק חסר גשם בחוץ וזה מושלם.

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

והפעם - הישר מתוך תקופת המבחנים בה אני נתונה ממש בימים אלה, עוגה שבצ'יק צ'ק מפזרת ניחוחות פליליים בבית - עוגת תפוחים, אגוזי מלך וקינמון. הריח שלה זה משהו מופלא, אתם פשוט חייבים לנסות! 

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

השבוע נשארו לי המון חלבונים בבית (לאחר הכנת קרם ברולה), אז החלטתי לשם שינוי להשתמש בהם באמת, והכנתי פבלובה. התותים היפים שקניתי בשוק לגמרי עשו לי חשק. כמובן שלא יכולתי להשאיר אותה רגילה לגמרי, והחלטתי לשים בה גם מרשמלו תוצרת בית (ממש לא מסובך כמו שזה נשמע, רק צריך מדחום). עם קצפת לא ממותקת, קולי תותים וגם תותים טריים – זאת הייתה חגיגה של ממש. יתר השמנמנים עדיין לא קיבלו טעימה. לשמנמנים שלום.:)

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי