ארוכות, שמנמנות, דקות, שחומות, לבנות, בקר, עגל, בשר לבן, כבש, רכות, קשיחות, עם טימין, רוזמרין, על הגריל או במחבת
לא משנה איך הן מגיעות כל עוד הן מתפצחות לי בפה במין עינוג שקשה להסביר. אבל אני כבר אסביר...
לכבוד הקיץ שהגיע, כתבתי שיר...
טוב, אולי לא שיר אבל הכתבות הקרובות יהיו לחלוטין מקומות שיעשו לכם כיף בקיץ המהביל הקרב ובא.
יש מצב שתשנאו אותי קצת על כל ההתפנקויות אבל רק שתדעו שאני עושה את זה בשבילכם!
והפעם בית קפה - חנות פרחים שמספק פתרון מרוחק מילדים מרוחי גלידה. אה .. וגם אוכל לא רע
איך שיצאתי מהמקלחת מייד התחרטתי שקבעתי עם א' לדרינק השבועי. היה כל כך קר שאפילו החתולים שלי החליטו להתמזג עם הפוך וסרבו בתוקף לצאת. בעודי מנסה במקביל להתמזג עם התנור הבנתי שאין ברירה. אם ברצוני לקבל את מנת הצומי הגברית השבועית שלי ולא להעביר את חיי עם שני חתולים ושמיכת פוך אז כדאי שאני אבעט את עצמי החוצה.
למזלי צדקתי (-:
כן. אז אני מודה. יש מקומות שהם החולשה שלי. תמיד כיף לי, תמיד יש לי מה לשתות ולאכול, תמיד נחמד שם גם אם את יושבת לבד. והגאסטרופאב הוא אחד כזה. האיכות לא משתנה אבל ה םיודעים לגוון במסביב מידי פעם כדי לתת לקבועים אווירה של התחדשות.
אז כן, פה ושם אני מאשרת לעצמי לוותר על המסעדות ומידי פעם להטביע את יגוני באולד פאשן סטייל - מול ברמן שמת שתלכי הבייתה או איתו הבייתה. תענוג
תאמינו לי, אם הייתי מקבלת הצעות בחורים כמו שאני מקבלת משפים, הייתי היום נשואה+3.5+חתול+כלב.
כן כן, כחלק מהתפקיד הדורשני שלי (כן, החיים שלי לא קלים) וכי בעיקר לא כולם יכולים להרשות לעצמם מערכת יחסי ציבור משומנת שתדחוף אותם לכלי התקשורת, נוחתים על שולחני (הדסקטופ בלפטופ) כמה וכמה בקשות והצעות מאנשים מוכשרים שמציעים את מרכולתם המשובחת לטעימה כי הם מאמינים בעצמם. כמובן שזו הזדמנו מצויינת להתחנף לחברים ולתת להם לטעום.
אז בהחלט ישנם טובים וישנם טובים פחות. אבל אני כאן כדי להביא מידי פעם כמה טובים. לכבוד הוא לי שהם ביקשו ממני לטעוםולחוות את דעתי. אז הנה!
איך שהיא ענתה לי לטלפון,שמעתי כבר בקול שלה את העייפות. ילד צורח ברקע, יום עבודה ארוך, מזא אוויר קפוא. בעל עייף לא פחות. אין מה לומר שברגע שהמילה כוס יין עלתה היא כבר ארזה את עצמה לכיווני.
נפגשנו קפואות ליד הבית שלי, באיזור וייצמן בואכה כיכר המדינה והסתובבנו כדי למצוא לה חניה. בשניה שמצאנו הוחלט פה אחד שרדיוס ההליכה שלנו לא יעבור את מאה המטר מהחניה. קר לכל הרוחות. קר.
וככה מצאנו את עצמנו בסרט צרפתי קולינרי.
ההכנות לסילבסטר בעיצומן!!! ולמרות הרוגע ששורה לו השנה, אני בטוחה שהכל בסוף יסתיים באלפי אנשים שינהרו לתל אביב, עשרות מסיבות בית שיספקו את השיכורים הרגילים ומלא פקקים.
אז בזמן שאני טרודה לי בחיפוש אחר הצפרדע לנישוק בחצות, מתארגנים להם הבארים והמסעדות עם שלל של הצעות באמת מפתות, רוויות מזון משובח ושמפניה, כדי לגרום לכולנו לקנא בגויים על אותו חג מוצלח ולחגוג אותו הרבה יותר רועש ממה שהם חוגגים! כי אנחנו יכולים!!!!
אז להלן אוסף מכובד של הצעות שנשלחו אלינו. נעדכן ככל שנוכל. שנה חדשה לכולם!!!
כן כן..החיים שלי יפים.. והפעם הם צבועים בזהוב באבלי כזה רווי נצנצים ותחושת יוקרתיות.
גמר תחרות הסומליירים "Moet & Chandon" השנתית שנערך בפעם השניה במסעדת קלואליס, בהחלט מפתח בי חשקים לבלות את שארית חיי על שפת הבריכה עם כוס שמפניה זהובה צמודה לי תמידית ליד.
אוף...
חבר טוב מאמריקה שבא לביקור רצה להוציא אותנו לארוחה, והפור נפל על מונטנגרו. מונטנגרו, מבית היוצר של קפה נואר הסמוכה, קמה ממש לא מזמן היכן שהיתה מסעדת פרונטו (שעברה לרחוב הרצל). המקום עוצב מחדש ושונה ללא הכר - מעין בליל של ביסטרו, טרטוריה, מסעדה בלקנית ושלט אלקטרוני לא ברור. קשה מאוד לגרום לאקלקטיקה כזו להראות טוב, אבל הם הצליחו במשימה, והתוצאה בהחלט לא שגרתית.
המקום מציע תפריט אקלקטי גם כן, שמקשר בין ברבוניות מטוגנות לכבד קצוץ ושיפודים, ועושה זאת בהצלחה.
